טופולב Tu-104

טופולב Tu-104 (קוד דיווח נאט"ו: Camel) היה מטוס נוסעים דו-מנועי לטווח בינוני מתוצרת ברית המועצות. זהו המטוס הסילוני השלישי בעולם לנוסעים; סילוני = מופעל במנועי סילון, והוא היה הראשון מבין השלושה שהוכנס לשירות סדיר.

הדרישה של חברת איירופלוט בתחילת שנות ה־50 הובילה לתכנון של משרד טופולב. התכנון התבסס על המפציץ האסטרטגי טופולב Tu-16. מפלחות הכנפיים, המנועים ומשטחי הזנב היו זהים לאלו של המפציץ; גוף המטוס הורחב והוכנס בו לחץ אוויר (מעבר להיותו נוח לנוסעים) כדי להוביל כ־50 נוסעים. טיסת הניסוי הראשונה של המטוס הסדרתי התרחשה ב־6 בנובמבר 1955 במפעל בחרקוב.

יוצרו כ־200 מטוסים עד להפסקת הייצור ב־1960. המטוס שירת בחיל האוויר האזרחי של איירופלוט עד 1981. החברה הצ'כית הלאומית רכשה כמה יחידות בדגם Tu-104A, עם כושר של כ־81 נוסעים.

לאחר הוצאה משירות מסחרי, הועברו יחידות לצבא הסובייטי ושימשו לתובלת אנשי צבא ולתאי אימון קוסמונאוטים בתנאי חוסר משקל (מצב שבו מרגישים ציפה דמויה).

Tu-104A הוזכר כדגם בעל כושר נשיאה גדול יותר.

טופולב Tu-104 היה מטוס נוסעים מתוצרת ברית המועצות. סילוני (מנועים שמדחפים את המטוס). הוא היה השלישי בעולם במטוסים סילוניים לנוסעים.

המטוס תכנן משרד טופולב על בסיס מפציץ (מפציץ = מטוס צבאי גדול) שנקרא Tu-16. הכנפיים, המנועים וזנב המטוס היו כמו של המפציץ. גוף המטוס הורחב והמדחס (לחץ אוויר) נשמר כדי שנוסעים יוכלו לשבת בנוחות. המטוס הראשון יצר טיסה ב־6 בנובמבר 1955.

יוצרו כ־200 מטוסים עד 1960. המטוס עבד בחברת התעופה איירופלוט עד 1981. חברת תעופה צ'כית קנתה כמה מטוסים מדגם Tu-104A, עם 81 מקומות ישיבה.

אחרי שהפסיקו להשתמש בו לטיסות רגילות, חלק מהמטוסים עבדו עבור הצבא ולקחו חלק באימונים לקוסמונאוטים בתנאי חוסר משקל (כמו ציפה בחלל).

Tu-104A הוזכר כדגם גדול יותר.