טופולב Tu-144

טופולב Tu-144 (קוד נאט"ו: Charger) היה אחד משני מטוסי הנוסעים העל-קוליים (על-קולי = טס מהר יותר ממהירות הקול) בעולם. האבטיפוס המריא ב-31 בדצמבר 1968 ליד מוסקבה. ה-Tu-144 עבר את מהירות הקול ב-5 ביוני 1969. ב-15 ביולי 1969 הוא היה למטוס הנוסעים הראשון שטס במהירות של מאך 2 (פעמיים מהירות הקול).

תכנונו חובר לעתים לטענות ריגול תעשייתי בנוגע לקונקורד הצרפתי־בריטי. נעצר נציג איירופלוט בפריז ב-1965 כשברשותו חלק מתוכניות הקונקורד. תוכניות אלה שימשו בעיקר כאינדיקציה ולא היו מספקות לבניה מדויקת.
מבחינה חיצונית המטוס דמה לקונקורד, אך מערכות הניווט, הנהיגה והמנועים היו שונות לגמרי. ב-Tu-144 השתמשו בכנפוני קנארד, כנפונים קטנים בחלק הקדמי שמסייעים בתמרון במהירויות נמוכות, במקום בכנף המיוחדת של הקונקורד. בחלק מהמערכות ה-Tu-144 אף היה מתקדם יותר.

תוכנית הפיתוח ספגה מכה ב-3 ביוני 1973 כשמטוס סדרתי מדגם Tu-144S התרסק בתערוכה האווירית בפריז. המטוס צלל, הזדקר והתרסק אל הקרקע; נהרגו אנשים על הקרקע ובמטוס. סיבת ההתרסקות נותרה שנוּיה במחלוקת. הועלו כמה השערות: טיסה של מטוס מלחמתי קרוב שניסתה לצלם את הקנרדים, שינויים במנגנוני הייצוב שנעשו לפני ההופעה, וכאמור גם השערות על חבלה בתכניות.

ה-Tu-144S נכנס לשירות מטענים ב-26 בדצמבר 1975. קווי נוסעים פעלו מנובמבר 1977 עד 23 במאי 1978. נחיתת אונס של דגם Tu-144D במהלך בדיקות קדם־מסירה ב-23 במאי 1978 גרמה למתים בצוות. טיסת הנוסעים האחרונה נערכה ב-1 ביוני 1978; סך כל טיסות הנוסעים היו 55. לאחר מכן הופעל גם קו מטענים ב-1979 הודות למנועי RD-36-51 היעילים יותר.

יוצרו סה"כ 16 מטוסים שמסוגלים לטוס. היו אבטיפוס ומספר מטוסים סדרתיים מדגמי Tu-144S ו-Tu-144D. לדגמי S הותקנו מנועי טורבו־מניפה NK-144, ולדגמי D מנועי RD-36-51 עם צריכת דלק טובה יותר. מנועי ה‑NK-144 דרשו מבער (afterburner) כדי להגיע למהירות שיא; לכן דגם S השיג רק מאך 1.6 בלי מבער. הדגם המאוחר הצליח לטוס טווח ארוך יותר והסתמך פחות על מבערים.
בנוסף, המטוס היה אחד מהאחרונים שהשתמשו במצנח עצירה לקרקע.

ייצור סדרתי הופסק באמצע שנות ה־80. שני מטוסים שימשו כמעבדות מעופפות למחקרים, כולל מדידות שכבת האוזון. בשנות ה־90 הוצע להשתמש ב‑Tu-144 כפלטפורמת ניסויים מסחרית. ב-1995 שוחזר מטוס ל‑Tu-144LL (מעבדה מעופפת) וביצע 27 טיסות נוספות ב-1996, 1997. הפרויקט הופסק ב-1999 מחוסר מימון.
נסיונות למכור את המטוס ב-2001 לא הצליחו במלואן. שני המטוסים האחרונים נשארו במפעל טופולב בז'וקובסק וצפויים להיהפך לגרוטאות. מטוס יחיד מוצג במוזיאון בזינסהיים שבגרמניה, צבוע בצבעי איירופלוט ולצידו קונקורד של אייר פראנס.

טופולב Tu-144 היה מטוס נהדר ונדיר. הוא היה אחד משני מטוסים בעולם שטסו מהר יותר מקול הרוח. (על-קולי = טס מהר יותר ממהירות הקול).

האבטיפוס המריא לראשונה ב-31 בדצמבר 1968. הוא נראה דומה לקונקורד, מטוס על-קולי אחר. אבל המערכות והמנועים היו שונים. ל‑Tu-144 היו כנפוני קנארד. קנארד הם כנפונים קטנים בחלק הקדמי.

בשנת 1973 מטוס מדגם Tu-144S התרסק בתערוכה בפריז. כמה אנשים נהרגו. חוקרים לא הסכימו למה זה קרה. הועלו כמה רעיונות, אבל לא היה ודאי.

ה‑Tu-144 התחיל לטוס עם מטענים ב-1975. ב-1977 הוא טס גם עם נוסעים. בשנת 1978 טיסות הנוסעים נפסקו. בסך הכל בוצעו 55 טיסות נוסעים.

יוצרו 16 מטוסים שטסו.
היו שני סוגי מנועים: NK-144 ו‑RD-36-51. המנועים החדשים נתנו טווח גדול יותר.

חלק מהמטוסים שימשו כמעבדות מעופפות לניסויים. אחד שונה ל‑Tu-144LL וניסו בו טיסות בשנות ה־90. שני מטוסים אחרונים נשארו במפעל. מטוס אחד הועבר למוזיאון בזינסהיים בגרמניה. הילדים יכולים לראות שם גם קונקורד לצדו.