טטררכיה (התקופה ההלניסטית)

טטררכיה, חלוקה מדינית-מנהלית שבה יחידה נחלקת לארבע יחידות משנה.

המילה מורכבת מיוונית: טטרא = "ארבע" וארכה = "שלטון". ראש כל יחידה נקרא טטררך; מעמדו גבוה משל נציב או מושל, אך נמוך ממלך.

נראה שמקורה של השיטה בתסליה, שנחלקה מוקדם לארבע מחוזות. פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר, קיבע מחדש חלוקה כזו, עם שליטים מקומיים כפופים לו.

לאחר כיבוש המזרח בידי רומא, טטררכיות המשיכו להתקיים במדינות חסות, אזורים שבהם רומא לא שלטה ישירות. לעיתים שליטי הטטררכיה פעלו תחת סמכות מקומית, ולעיתים נחשבו ליחידים שתלויים ברומא. תואר הטטררך היה פחות מכובד מתואר המלך.

דוגמה ידועה היא יהודה, שחולקה לארבע טטררכיות אחרי מותו של הורדוס.

הטטררכיה החשובה והידועה ביותר הונהגה על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס בסוף המאה ה־3. היא פעלה בין השנים 293 ל־324 לספירה כדי לנסות לייצב אימפריה שהייתה גדולה מדי לשלטון יחיד. בסופו של דבר השיטה נכשלה והאימפריה אוחדה מחדש.

טטררכיה היא חלוקה של מדינה לארבע חלקים. טטרא פירושו ארבע. טטררך הוא המנהיג של כל חלק.

הרעיון בא מאזור בשם תסליה. שם חלקו את הארץ לארבע חלקים כבר מזמן.

הרומאים שמרו על רעיון זה במקומות שבהם הם לא שלטו ישירות.

אחרי מות הורדוס, יהודה נחלקה לארבע טטררכיות.

הטטררכיה הכי מפורסמת נוצרה על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס בשנים 293, 324. הוא רצה להקל על ניהול אימפריה גדולה. אחרי כמה שנים הרעיון חדל לפעול והאימפריה חזרה לאחדות.