טיבריוס יוליוס אלכסנדר (המאה ה־ראשונה) היה מצביא יהודי-רומאי. הוא שירת כנציב (המושל הרומאי של מחוז) ביהודה, כמושל מצרים, והיה יועץ חשוב לטיטוס בזמן המצור על ירושלים.
נולד באלכסנדריה למשפחה יהודית עשירה. אביו, אלכסנדר האלברכוס, כיהן כמוכס הראשי של מצרים. המשפחה החזיקה באזרחות רומית ושייכות למעמד הפרשים (פרשים = מעמד אצולה אזרחי-צבאי של עשירים). דודו היה הפילוסוף וההיסטוריון פילון. אחיו נישא לברניקי, בתו של אגריפס הראשון.
בניגוד למוצאו היהודי, אלכסנדר בחר בקריירה רומאית וקידם את מעמדו בצבא ובממשל. יוסף בן מתתיהו ציין שהוא "לא נשאר בדת אבותיו". אפשר לקרוא זאת כשיבה לביקורת על כך שהעדיף את ענייני רומא על ענייני בני עמו.
תפקידים ראשונים שלו כוללים מושל מחוז תבאי במצרים (בשנת 42) ונציב יהודה בין השנים 46, 48. שנות נציבותו היו קשובות ברעב ובמרידות. אלכסנדר דיכא מרידות מקומיות, והעניש מנהיגים של קבוצות מורדים בצליבה (צליבה = עונש קשה שנעשה ברומא ובאזורים שבראשה). גם כך, התנועות הקיצוניות המשיכו להחריף עד לפרוץ המרד הגדול כעשרים שנה מאוחר יותר. יוסף בן מתתיהו כתב כי בתקופת נציבותו ותקופת קודמו הוחזקו מנהגים מקומיים ברובם והעם נשאר במידה מסוימת של שקט.
בהמשך שירת בפיקוד צבאי תחת גנאיוס דומיטיוס קורבולו במערכות מול הפרתים. בשנת 66 מינה אותו הקיסר נירון למושל מצרים, תפקיד בכיר מאוד שתאם לניסיון שלו במצרים.
לאחר פרוץ המרד הגדול התפרצו גם מהומות באלכסנדריה. אלכסנדר שלח לשם את הלגיונות שהיו תחת פיקודו ובמהלך הדיכוי נהרגו לפי הדיווחים כ־50,000 יהודים.
בשנת 69, בזמן מלחמות האזרחים לאחר מות נירון, תמך אלכסנדר בהכרזת אספסיאנוס כקיסר. חלק מההשפעה מיוחסת לברניקי, קרובת משפחה וחברה של משפחת אספסיאנוס. לאחר עליית אספסיאנוס לשלטון מונה אלכסנדר תחת פיקוד בנו טיטוס. הוא שימש כיועץ ראשי לטיטוס בזמן המצור על ירושלים, ובתקופה זו גם הוזכר כשותף באירועי שריפת בית המקדש.
יש מקורות שמזכירים כי שימש כמפקד המשמר הפרטוריאני (משמר הקיסר), אך זה לא ודאי.
טיבריוס יוליוס אלכסנדר חי במאה הראשונה. הוא היה מצביא יהודי שעבד עבור רומא.
נולד באלכסנדריה במשפחה עשירה. אביו היה מוכס ראשי במצרים והיה רומי.
הוא הצטרף לשירות הרומאי. יוסף בן מתתיהו כתב שהוא "לא נשאר בדת אבותיו". זאת אומרת שחלק אמרו שהוא תמך ברומא יותר בבני עמו.
בשנים 46, 48 שימש כנציב ביהודה. נציב = הממונה הרומאי על האזור. בתקופת כהונתו היה רעב והרבה מרידות. חלק מהמורדים נתפסו והושמם בעונשים קשים, כולל צליבה. צליבה = עונש קשה שבו תולה אדם על עץ.
בשנת 66 מינה אותו הקיסר לנציב במצרים. שם פרצו מהומות בין יהודים לתושבים אחרים. בדיווחים נאמר שכ־50,000 יהודים נהרגו במהומות ובדיכוי.
בשנת 69 תמך אלכסנדר באספסיאנוס במאבק על הקיסרות. לאחר שניצח אספסיאנוס, מונה טיטוס בנו לפקד על המערכה ביהודה. אלכסנדר היה יועץ חשוב לטיטוס בזמן המצור על ירושלים. בזמן זה בית המקדש נשרף.
כמה מקורות אומרים שהוא גם נשא תפקיד במשמר הקיסר, אבל זה לא ודאי.
תגובות גולשים