טיהור אתני

טיהור אתני הוא דחיקה כפויה ושיטתית של קבוצות אתניות, גזעיות או דתיות מאזור מסוים. משמעות הדבר היא לגרש אנשים בכוח או ליצור תנאים שמכריחים אותם לעזוב. שיטות כוללות גירוש כפוי, הגירה בכפייה דרך דחיקה ומניעת חזרה, וכן מעשים אלימים כמו רצח, אונס והרס רכוש.

המושג הגיע מהמונח הסרבו‑קרואטי 'etničko čišćenje' שפירושו המילולי "ניקוי אתני". הוא הפך נפוץ בתחילת שנות ה‑90 בזמן מלחמות יוגוסלביה.

אין לו הגדרה פורמלית במשפט הפלילי הבינלאומי. עם זאת, מעשים המזוהים כטיהור אתני מטופלים לעיתים כפשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ולעיתים כרצח עם (השמדה של קבוצה). דוח ועדת מומחים של האו"ם ותיקים משפטיים תיארו טיהור אתני ככולל רצח, עינויים, מעצרים שרירותיים, אונס, כליאה בגטאות, גירוש כפוי, הרס רכוש ותקיפות מכוונות נגד אזרחים.

בית הדין הבינלאומי ליוגוסלביה הכיר בטיהור אתני בפסקי דין חשובים. במשפט רדיסלב קרשטיץ' הוחלט כי בטבח סרברניצה בוצעו מעשים שנכנסים תחת ההגדרה של רצח עם נגד הבוסניאקים, בשל כוונה להשמיד חלק מהקבוצה. במשפט דוסקו טדיק נקבע שטיהור אתני ביוגוסלביה היה חלק ממדיניות לשינוי המאזן הדמוגרפי.

ההבחנה העיקרית קשורה בכוונה: רצח עם (ג'נוסייד) הוא ניסיון להשמיד קבוצה בשלמותה. בטיהור אתני הכוונה העיקרית היא לסלק את הקבוצה מאזור גאוגרפי, לאו דווקא להשמידה לחלוטין. יחד עם זאת, טיהור אתני לעיתים מלווה במוות המוני, אם כתוצאה מפעולות מכוונות או מתנאים שמכריחים עזיבה.

הגליות האשוריים (אלף שני לפנה"ס עד המאה ה‑7 לפנה"ס) נחשבות מקרים מוקדמים. האשורים היגלו עמים רבים כדי למחוק את זהותם ולשלבם באימפריה.

בימי הביניים היו גירושים על רקע דתי. דוגמאות בולטות: גירוש יהודי אנגליה, צרפת וספרד. גם מוסלמים גורשו מספרד בתחילת המאה ה‑16.

חוק ההרחקה משנת 1830 הוביל להעברת אלפי ילידים בכוח מערבות למערב. רבים מתו במסלולי ההעברה, לדוגמה "מסע הדמעות" של הצ'רוקי.

במאה ה‑19 החלו מדיניות טיהור נגד קבוצות כמו ארמנים ויוונים. עימותים ופעולות אלימות גרמו למותם וגרמו לעקירה המונית.

בסוף מלחמת העולם השנייה הועברו מיליוני גרמנים מאזורי מרכז ומזרח אירופה. מדובר בטרנספר המוני של אוכלוסייה בעת החדשה.

בין 1930 ל‑1952 פונו בכפייה קבוצות שלמות בתוך ברית המועצות. הגירושים נועדו להרחיק מוערכים כ"אויבי העם" ולשנות הרכב דמוגרפי.

יש המגדירים חלק מהעזיבה של ערבים מאזורי ישראל בזמן 1948 כטיהור אתני. חלק מהמקרים מיוחסים לפעולות צבאיות של כוחות ישראלים.

במלחמת קוסובו גורשו רוב האלבנים מקוסובו, ואילו מאידך גם סרבים וצוענים סבלו מטיהור שבוצע על ידי כוחות מקומיים.

במהלך המלחמה מיליציות גרמו להגירה בכפייה על‑פי קווי עדות, וחלק מהבריחות היו בעקבות מעשי אלימות.

במלחמת אבחזיה (1992‑1994) גורשו כ‑250,000 גאורגים, כמעט מחצית תושבי החבל.

יש חוקרים שמחשיבים את עזיבת היהודים ממדינות ערב לאחר הקמת מדינות במאה ה‑20 כגירוש או טיהור אתני.

בשנת 2014 בוצע טיהור אתני כלפי מוסלמים שם.

מאז אוקטובר 2016 חלה דיכוי שנעשה על ידי כוחות המדינה כלפי בני רוהינגיה. דיכוי זה כלל גירוש המוני ועליית פליטים לבנגלדש.

לסיכום, טיהור אתני הוא מדיניות או תהליך שמטרתו לשנות הרכב אוכלוסייה במקום. הוא קשור לעיתים קרובות לפשעים חמורים שבמסגרתם ניתן להעמיד אנשים לדין בינלאומי.

טיהור אתני הוא כשלוב של דחיקה בכוח של קבוצה מסוימת ממקום מגוריה. זה קורה כשמנסים לגרש אנשים בגלל העם שלהם או הדת שלהם.

המושג הגיע מהמילה שבשפה סרבו‑קרואטית שפירושה "ניקוי אתני". השתמשו בו הרבה בזמן מלחמות יוגוסלביה בתחילת שנות ה‑90.

מה עושים בטיהור אתני? דוח האו"ם כתב שזה כולל גירוש בכוח, כליאה, אונס, הרס בתים ולעיתים גם הרג. אלה דברים קשים שגורמים לאנשים לברוח.

- ההגליות האשוריות: לפני אלפי שנים העבירו האשורים עמים מארצותיהם.
- גירוש יהודים בימי הביניים: יהודים גורשו ממדינות כמו אנגליה וספרד.
- "מסע הדמעות" באמריקה: אלפי ילידים הועברו בכוח והיו מתים בדרכים.
- אחרי מלחמת העולם השנייה: מיליוני גרמנים הועברו ממקומות במזרח אירופה.
- ברית המועצות של סטלין: קבוצות רבות הוגלו בפנים המדינה.
- רדיפת הרוהינגיה: בשנים האחרונות רבים מבני רוהינגיה ברחו ממיאנמר.

טיהור אתני עושה הרבה כאב וסבל. לפעמים מדינות או בתי דין בינלאומיים שופטים את מי שאחראי על מעשים כאלה.