טיטוס

=טיטוס פלאביוס אספסיאנוס (39, 81)

טיטוס היה קיסר רומא בין השנים 79, 81 לספירה. הוא היה בנו של הקיסר אספסיאנוס ומשושלת הפלבייים. ברומא רבים ראו בו שליט פופולרי ומיטיב. בקרב המסורת היהודית זכרו של טיטוס שמור כמי שדיכא את המרד הגדול והשמיד את בית המקדש השני.



טיטוס נולד ברומא למשפחה בעלת מעמד צבאי ופוליטי. אביו, אספסיאנוס, היה מפקד בכיר בצבא הרומי. טיטוס התחנך בחצר הקיסר קלאודיוס ושירת בצעירותו בבריטניה ובגרמניה. הוא נישא פעמיים והיו לו שתי בנות.


בשנים 67, 70 טיטוס פעל לצד אביו לדיכוי המרד הגדול ביהודה. הוא היה משנהו בדרגת לגט (לגט, תפקיד של נציג מפקד צבאי). הוא הוביל כמה לגיונות, יחידות חיילים רומיות, ותיאם כוחות עזר מהאזור. בזמן המצור על ירושלים פרצה גם מלחמת אזרחים בתוך העיר, שהחלישה את ההגנה.

המצור על ירושלים נמשך חודשים עד לחורבן הבית בשנת 70 לספירה, בעת תשעה באב לפי המסורת היהודית. העיר נחרבה; רבים נהרגו ורבים נלקחו בשבי. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון היהודי, כתב שטיטוס עצמו לא רצה לגרום לשריפת בית המקדש. לפי יוסף, חייל שיפר פקודה והשליך לפיד, וכתוצאה מכך פרצה השרפה. מקורות רומיים מאוחרים טוענים אחרת, ולשאלה מי הורה לשרוף יש מחלוקת בין המקורות.

טיטוס גם היה בקשר עם ברניקי, מלכה יהודייה שמן המקורות נודעת כאהובתיו. יחסיו עמה עוררו חשדות פוליטיים ברומא.


אחרי הניצחון ברח ובו שבויים רבים. טיטוס ערך מצעד ניצחון ברומא. על שער טיטוס מוצגות חפצים שנבזזו מבית המקדש, ובכללם מנורת המקדש, שהפכה מאז לסמל היסטורי.

במצעד הופיעו גם שבויים תפארת שאותם הציגו בפני העם. לפי המקורות, טיטוס ערך משחקים ציבוריים בעקבות הניצחון. כמה מקורות מזכירים שהשבויים הוצגו ונרצחו במשחקים אלה; יש להציג עובדות אלה בצורה רגישה.


אחרי מות אביו ב-79 עלה טיטוס לשלטון. כהונתו הייתה קצרה, כשנתיים וחודשיים, אבל הוא נחשב מנהיג יעיל ומוערך בחלקים ברומא. בתקופת שלטונו פרץ ההתפרצות של הר הגעש וזוב ב-79 לספירה. טיטוס מימן פעולות עזרה ופעל להקל על הנפגעים. כאשר פרצה שרפה גדולה ברומא, השתמש בכספו הפרטי לתיקון נזקים. הוא גם טיפל במגפה שנפגעה בעיר.

טיטוס השלים שיפוצים ובניה שיזם אביו. הוא סיים חלק מהאמפיתיאטרון הפלאביני ובנה מרחצאות על שמו. הוא הקים פרויקטים של מים ודרכים באימפריה.

בשנת 81 הוצבה קשת ניצחון לזכרו, ה"שער טיטוס". הכתובת שעל הקשת תיארה את דיכוי המרד והחרבת ירושלים.


הערכות על טיטוס חלוקות. היסטוריונים רומיים תיארו אותו כשלטון טוב ומחנך חסד. מצד שני, ביהדות נשארו זכרונות קשים, במיוחד בגלל חורבן בית המקדש. יש גם מסורות ואגדות שמדברות על חרטה ועל עונש אחר המעשה.

טיטוס מת ב-13 בספטמבר 81, בגיל 42. אחיו דומיטיאנוס ירש אותו וקיבל הוראה להעלות את טיטוס לדרגת אל על ידי הסנאט, צעד שהייתה לו משמעות פוליטית.

לסיכום, טיטוס מוכר כאיש צבא ומנהיג קצר-תקופה. מעשיו ביהודה והחורבן של ירושלים מותירים לו זכר משמעותי ושנוי במחלוקת בהיסטוריה.

=טיטוס פלאביוס אספסיאנוס (39, 81)

טיטוס היה קיסר רומא במשך שנתיים, מ-79 עד 81 לספירה. אביו היה אספסיאנוס, גם הוא קיסר.


טיטוס גדל ברומא ולמד בחצר הקיסר. בצעירותו שירת בצבא הרומי.


טיטוס הוביל את הצבא הרומי ביהודה בזמן מרד גדול של היהודים. אחרי מצור קשה הוחרבה ירושלים ובית המקדש הושמד. זה קרה בשנת 70 לספירה. לפי ההיסטוריון יוסף, טיטוס לא רצה לשרוף את המקדש. ייתכן שחייל הצית את המקום.


טיטוס חזר לרומא והצג חפצים שנבזזו מבית המקדש במצעד גדול. על שער שקראו לו "קשת טיטוס" צוירו כלי המקדש כמו המנורה.


כקיסר טיפל טיטוס באסונות. הוא סייע לפגועים בהתפרצות הר הגעש וזוב. הוא גם נתן כסף לתיקון העיר רומא אחרי שרפה.

טיטוס בנה חלקים באמפיתיאטרון הגדול וברחובות. בשנים אחרי מותו הוכר כאל על ידי הסנאט.


לי רבים ברומא הוא נחשב מנהיג טוב. ביהדות זוכרים אותו כמי שהחריב את בית המקדש, וזה כאב גדול. טיטוס מת ב-81 והאח שלו דומיטיאנוס ירש אותו.