טייגון

טייגון או טייגלון (Tigon או Tiglon) הוא בן כלאיים שנוצר מהכלאה בין טיגריס זכר ולביאה.
הוא נדיר יחסית ללייגר, בן כלאיים של אריה זכר וטיגריסית. בסוף המאה ה‑19 ותחילת ה‑20 היו טייגונים נפוצים יותר.

המראה שלהם משלב תכונות של שני ההורים: לעיתים יש כתמים או חברבורות מהאם, ולעיתים פסים מהאב. זכר טייגון מפתח רעמה קצרה, פחות בולטת מרעמת האריה, והיא נראית דומה לפלומת צוואר של טיגריס זכר.
יש מיתוס שטייגונים קטנים מאריות או מטיגריסים. זה נובע מהשפעת גנים מעכבי גדילה שמקורם מהאם, ולכן הם בדרך כלל לא גדולים יותר מהוריהם. משקלם הממוצע יכול להגיע לכ‑180 קילוגרמים.

הנדירות של הטייגונים מוסברת בחלקה בכך שטיגריס זכר עלול לא לזהות את האיתותים העדינים של לביאה שמוכנה להזדווג. סיבה נוספת היא שאנשים נוטים להתעניין יותר בלייגרים הגדולים והמראה המרשים שלהם, ולכן טייגונים משכו פחות תשומת לב בגני חיות.
חלק מהגנים וההתנהגויות האלה הביאו להעדפה היסטורית בלייגרים, אך מופיעים גם ניסיונות הרבעה בסין ובמקומות אחרים.

הכלאות של טיגריסים ואריות בשבי מתועדות כבר במאה ה‑19. ההכלאה המוקדמת המוזכרת הועברה כמתנה למלכה ויקטוריה ב‑1837. בסביבות 1838 הוצגו גורי כלאיים בקרקסים ובפניני תצוגה באירופה.
אחד הטייגונים המפורסמים נקרא רנג'י, גודל בידי רנג'יטסינג'י וניתן לגן החיות של לונדון ב‑1928. הוא תואר כיותר דומה בטופוגרפיית הגוף ליצר טיגריס מאשר לאריה.

בגן החיות בל וו במנצ'סטר היו טייגונים באופן קבוע בין 1936 ל‑1968. זוגות כמו קליו ומאודי (טיגריס מנצ'ורי ולביאה אפריקנית) לא חיו ביחד והושמו בנפרד. ב‑1957 התקבלה טייגונית נוספת בשם ריטה.

בשנים מאוחרות יותר הודו דיווחה ב‑1998 על טייגונים בודדים בגני חיות. ראנג'יני (נולדה 1974) דמתה בגודלה ללביאה, אבל הראתה ראשים קטנים יותר ופסים לטיגריסים. פרטים כמו רודראני (נולדה 1971) והיולדות שלה עם אריה־אסייתי יצרו גם תערובות נוספות, כמו לי‑טייגונים (בן כלאיים בין לביאה לטיגריסית דרך אריה).
למרות שכמה בני כלאיים גדלו לגודל מרשים (למשל לי‑טייגון בשם קובאנאקן שמדווח שעמד על משקל גדול מאוד), התברר כי זכרים רבים של טייגונים ולי‑טייגונים אינם פוריים. בעקבות לחץ לשמירה על מינים טהורים, הממשלה ההודית אסרה ב‑1985 על הכלאות כאלה.

זכרים של טייגון בדרך כלל עקרים. הנקבות בדרך כלל פוריות ויכולות להמליט.
יש דוגמאות של בני כלאיים שזכו להתרבות: ב‑1943 הוכח שאחד הבנים־כלאיים יכול להוולד ולגדול ולזווג בהצלחה עם אריה בגן חיות במינכן.

דוגמה מודרנית יותר היא טייגונית בשם נואל, שחיה בשמורת עם טיגריס סיבירי זכר. הם הולידו צאצא שנקרא נתניאל, שנחשב ל‑75% טיגריס. לנתניאל היו פסים כהים יותר, ולא גידל רעמה. הוא מת בגיל צעיר ממחלה, ואימו גם כן מתה לאחר זמן מה.

טייגון הוא חיה שנולדת מטיגריס זכר ולביאה.
היא דומה לפעמים לטיגריס ולפעמים לאריה.
זכרים שלהם יש רעמה קטנה. זה לא כמו רעמה של אריה.
טייגונים לא נפוצים כמו לייגרים.

רשומות עתיקות מדברות על טייגונים כבר ב‑1837, כמתנה למלכה ויקטוריה.
כמה גני חיות גידלו טייגונים במאה ה‑20. אחד מפורסם נקרא רנג'י.
בהודו הפסיקו להרבות טיגריסים ואריות יחד ב‑1985.

זכרים של טייגון בדרך כלל לא יכולים להתרבות.
הנקבות בדרך כלל יכולות להוליד צאצאים.
יש מקרים שבהם טייגונית ילדה צאצא עם טיגריס זכר.
הצאצא נראה יותר כמו טיגריס ולא גידל רעמה.