טיל בליסטי לטווח בינוני

טיל בליסטי לטווח בינוני (באנגלית: Intermediate-Range Ballistic Missile) מוגדר על ידי הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים כטיל שטווחו בין 3,000 ל-5,500 ק"מ. "טיל בליסטי" הוא טיל שנע במסלול קשתי אחרי שיגורו.

ההגדרה נעשית מטעמי נוחות, ולכן אין הפרדה חדה בין טיל חזק בטווח בינוני לבין טיל בין-יבשתי רגיל. כיום טילים כאלה מוחזקים על ידי מדינות כמו ארצות הברית, רוסיה, בריטניה והודו. הערכות מציינות שהם נמצאים גם אצל ישראל, איראן וקוריאה הצפונית.

טילים אלה קטנים יחסית, ולכן קל יותר לשגרם ממתקנים ניידים. היכולת להיות ניידים מקשה על גילוים ומגינה על אפשרות הפעלה ממקומות שונים. בריטניה משתמשת בטילים כאלה גם כתחמושת לראשי נפץ גרעיניים מצוללות. צוללות יכולות לשגר טילים מהאוקיינוס, וכך הטיל יכול להתקרב ליכולת של טיל בין-יבשתי רגיל.

לעיתים ממירים טילים אלה לשיגור לוויינים. מחליפים את ראש הנפץ בלוויין, והטיל מוביל את הלוויין למסלול. דוגמאות לכך הן הת'ור, היופיטר והיופיטר-C, שאחד מהם שיגר את הלוויין הראשון של ארצות הברית, Explorer 1.

ב-21 בנובמבר 2024, לפי דיווחים, בוצע שימוש מבצעי ראשון בטיל כזה כאשר רוסיה שיגרה את אורשניק לעבר אוקראינה. לטיל היו לפחות שישה רש"קים נפרדים, כלומר מספר ראשי נפץ ניתנים לכוונון למטרות שונות. בשיגור זה השתמשו בכריות נפץ קונוונציונליות (לא גרעיניות).

הת'ור, היופיטר, היופיטר-C (שיגור Explorer 1)

טיל בליסטי לטווח בינוני טס מרחק בינוני. טווחו הוא בין 3,000 ל-5,500 קילומטרים. קילומטר הוא יחידת מרחק.

"טיל בליסטי" הוא טיל שעף במסלול כמו קשת. הוא משוגר ואז יורד למטרה.

מדינות כמו ארצות הברית, רוסיה ובריטניה מחזיקות טילים כאלה. גם ייתכן שיש להם ישראל, איראן וקוריאה הצפונית.

טילים אלו קטנים וניידים. קל לשים אותם על רכבים או ספינות. זה מקשה על מציאתם.

בריטניה משגרת טילים כאלה מצוללות. צוללת יכולה לשגר מכל אוקיינוס.

חלק מהטילים שונו כדי לשגר לוויינים. דוגמאות: הת'ור, היופיטר והיופיטר-C. אחד מהם שיגר את לוויין Explorer 1.

ב-21 בנובמבר 2024, דווח שרוסיה שיגרה טיל כזה לעבר אוקראינה. לטיל היו כמה ראשי נפץ נפרדים. בשיגור זה השתמשו בראשי נפץ רגילים, לא גרעיניים.

הת'ור, היופיטר, היופיטר-C