טִיל נֶגֶד טַנְקִים (טיל נ"ט) הוא טיל שנועד להשמיד טנקים וכלים משוריינים אחרים. בניגוד לרקטה נגד טנקים, טיל נ"ט כולל מערכת הנחיה שנועדה לכוון אותו אל המטרה.
עוד במלחמת העולם השנייה הופיעו רקטות נ"ט פשוטות כגון הבזוקה. בשנות ה-60 הפך ה-RPG-7 לפופולרי מאוד. טילי נ"ט מונחים אמיתיים החלו להופיע בשנות ה-50, אך רק בשנות ה-60 נוצרו גרסאות יעילות. הסאגר הסובייטי היה אחד הראשונים; הוא היה טיל מונחה תיל, כלומר המפעיל שולט בטיל באמצעות כבל שליטה. בעקבותיו פותח האמריקאי הטאו (TOW).
קיימים שלושה דורות עיקריים של טילים מונחים. בכל דור השליטה של המפעיל הופכת לפשוטה יותר. בחלק מהטילים החדשים קיימת אופציית "תקיפה עילית", הטיל עולה ומכה את החלק העליון המגונן פחות של הטנק.
טיל נ"ט משוגר על ידי חיל רגלים, רכב משוריין או מסוק. הוא מורכב ממנוע רקטי, ראש נפץ ומערכת הנחיה.
ברוב המקרים הראש הוא מטען חלול. מטען חלול (HEAT) מרכז את האנרגיה בנקודה אחת כדי לחדור שריון. חלק מהטילים משתמשים בראש נפץ טאנדם, שני שלבים: ראש קטן מנטרל שריון ריאקטיבי ואז הראש הראשי חודר את השריון הרגיל.
המשגר כולל חצובה לייצוב, צינור אחסון לטיל, כוונת, מערכת שליטה וסוללה. מערכות כבדות מותקנות לעיתים על רכבים. יש גם מערכות ניידות קלות שנישאות על ידי צוות של כמה חיילים.
יש כמה שיטות הנחיה: חלקן מחייבות שליטה ישירה של המפעיל, ואחרות אוטומטיות יותר. השיטות השונות משפיעות על הדיוק ועל הקושי לתפעל את הטיל.
טיל נגד טנקים (טיל נ"ט) הוא טיל שמיועד לפגוע בטנקים.
כבר במלחמת העולם השנייה היו רקטות כמו הבזוקה. אחר כך הופיע ה-RPG-7 המפורסם. בשנות ה-60 הופיעו טילים מונחים טובים יותר. הסאגר היה טיל סובייטי שבו המפעיל הדליק טיל והנחה אותו עם חוט. האמריקאים פיתחו את הטאו (TOW).
מפעילים יכולים לשגר טיל מהרגליים, מרכב או ממסוק. בטיל יש מנוע רקטי, ראש נפץ ומערכת הנחיה.
ברוב הטילים יש מטען חלול. מטען חלול (פיצוץ מרוכז) מייצר סילון חם שחודר שריון. חלק מהטילים משתמשים בשני ראשי נפץ, כדי לעקוף שריון מיוחד.
המשגר הוא החצובה והצינור שמחזיקים את הטיל. יש משגרים כבדים שמותקנים על רכבים. יש גם משגרים קלים שנישאים על ידי צוות קטן.
יש דרכים שונות להנחות את הטיל. חלקן דורשות שמפעיל יכווין אותו כל הזמן.
תגובות גולשים