טיפוס הבטן (Typhoid fever) היא מחלה זיהומית של מערכת העיכול שנגרמת על ידי החיידק Salmonella typhi. החיידק חי רק באדם.
החיידק נכנס דרך אוכל או מים מזוהמים. הוא עובר דרך דופן המעי בתיווך תאי M (תאים בלוטתיים) ונבלע על ידי מקרופאגים (תאי חיסון). החיידק שורד בתוך המקרופאגים, מתרבה ונסיעה עם המקרופאגים אל טחול, כבד, בלוטות לימפה וכיס המרה. שם הוא יכול להוות מקור להפרשה בצואה ולגרום לנשאות כרונית.
לאחר דגירה של בערך שבועיים מופיעים חום ממושך, כאבי ראש, צמרמורות, חולשה וכאבי בטן. סימנים בולטים כוללים הגדלת טחול, פריחה ורודה הנקראת "rose spots" ודופק שאינו מהיר כפי שמצפים בחום (ברדיקרדיה יחסית). בבדיקות דם עשויה להופיע אנמיה וספירת לבנות נמוכה.
האבחנה מבוססת בעיקר על תרביות דם וצואה. תרבית דם מזהה את החיידק בכ-60% מהמקרים. תרבית מח עצם רגישה יותר אך פחות ישימה. ישנם גם מבחנים סרולוגיים מהירים, אך רגישותם וסגוליותם מוגבלות.
הטיפול העיקרי הוא אנטיביוטיקה. בעבר שימש כלורמפניקול; כיום משתמשים גם בפלואורוקינולונים, אזיתרומיצין וצפלוספורינים מדור שלישי, לפי רגישות החיידק. קיימת בעיית עמידות ברחבי העולם. בטיפולים קשים יש תמיכה נוזלית וטיפול סימפטומטי. בנשאות כרונית בכיס המרה שוקלים תרופות ארוכות ולעיתים כריתת כיס המרה.
הבסיס למניעה הוא אספקת מי שתייה נקיים ותברואה טובה. בנוסף יש חיסונים: חיסון מומת ווריאנט פוליסכרידי (Typhim Vi) שניתן בזריקה ומומלץ מגיל שנתיים, וחיסון חי מוחלש אוראלי (Ty21a, Vivotif) המותר מגיל חמש. החיסונים מועילים בעיקר למטיילים לאזורים אנדמיים.
המחלה שכיחה באזורים עם תברואה לקויה. בתחילת המאה ה-21 הערכות דיברו על מיליוני מקרים בשנה ומאות אלפי מקרי מוות. התפרצויות היסטוריות כללו את מגפת אתונה של 430 לפנה"ס ואירועים במאות ה-19 וה-20. נשאים כרוניים, כמו המקרה ההיסטורי של מרי מאלון, יכולים לגרום להתפרצויות מקומיות.
אם לא מטופלים, המחלה עלולה להימשך עד ארבעה שבועות. סיבוכים משמעותיים כוללים דימום או נקב במעי, זיהומים מרוחקים ונשאות כרונית בכיס המרה. טיפול אנטיביוטי מוקדם מקטין דרמטית את התמותה.
טיפוס הבטן היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי חיידק. חיידק זה קוראים Salmonella typhi.
מזהמים באוכל או במים שאינם נקיים. החיידק עובר מהצואה לאוכל או מים.
החיידק נכנס למעי. הוא מתחבא בתוך תאים של המערכת החיסונית. כך הוא מגיע לכבד ולטחול.
יש חום גבוה, כאב ראש, חולשה וכאבי בטן. לפעמים יש פריחה ורודה על הגוף.
בודקים דגימות דם או צואה במעבדה. לפעמים צריך בדיקות נוספות.
הטיפול הוא אנטיביוטיקה, תרופות נגד חיידקים. רוב האנשים מחלימים אחרי טיפול.
לעתים רחוקות צריך ניתוח אם יש בעיה ברירית המעי.
שתייה של מים נקיים ושמירה על היגיינה חשובות. יש גם חיסונים. החיסון הפומי (בליעה) ניתן מגיל חמש. החיסון בזריקה ניתן מגיל שנתיים.
המחלה נפוצה במדינות שבהן אין מים נקיים. שמירה על ניקיון ומים נקיים מונעת הדבקה.
תגובות גולשים