טכנולוגיה היא רעיון ומעשיות שמחפשים פתרונות לצרכים ולרצונות של בני אדם, תוך שימוש בחידושי המדע. היא כוללת כלים, מכונות, חומרה, תוכנה, שיטות ומערכות. התחום נשען על מדעי ההנדסה ומקשר התפתחות מדעית לשינוי חברתי, כלכלי וסביבתי.
טכנולוגיות מסווגות לפי המדע שעליו הן מבוססות ולפי הענף התעשייתי שהן משרתות. דוגמאות תעשייתיות חשובות הן הנדסת חשמל, הנדסה כימית, הנדסה אזרחית, הנדסת תחבורה והנדסת אווירונאוטיקה. בנוסף יש הבחנה בין "טכנולוגיה נמוכה" (Low-tech) לטכנולוגיה עילית (High-tech).
המילה מגיעה מיוונית: "טכנו" (אומנות) ו"לוגיה" (תורה), כלומר תורת האומנות. במאות ה-19 וה-20 אירופה השתמשה במונחים כמו Technik ו-Technologie לתאר גם דרכי פעולה וגם חקר המלאכות. עם המהפכה התעשייתית השנייה משמעות המילה התרחבה לשימוש מעשי בידע.
ראשית הטכנולוגיה מתחילה עם הכלים הפרהיסטוריים מעץ, אבן ועצם. שליטה באש אפשרה בישול והיתוך מתכות. ההתפתחות החקלאית (הנאוליתית) אפשרה ישוב וקיום של חברות גדולות יותר.
במאה ה-15 ספינות כמו הקאראק והקרוולה הובילו לתקופת התגליות. פיתוח מנוע הקיטור על ידי ג'יימס ואט בסביבות 1774 נתן תנופה למהפכה התעשייתית. במאה ה-20 הטכנולוגיה התקדמה במהירות בתחבורה, בחלל, בביטחון, באנרגיה ובתקשורת.
במאה ה-21 מפתחים ננוטכנולוגיה (טכנולוגיה שעובדת בקנה מידה של אטומים וחלקיקים), ביוטכנולוגיה (טכנולוגיה הקשורה לתהליכים ביולוגיים), היתוך גרעיני, דלקים אלטרנטיביים, מכוניות חשמליות ואוטונומיות, מוליכות-על, מחשוב קוואנטי ובינה מלאכותית.
מחזור חיי טכנולוגיה (TLC) עוסק בזמן ובעלות הפיתוח של טכנולוגיה. אפשר להגן על הטכנולוגיה בעזרת פטנטים וסימנים מסחריים כדי להאריך את חייה. גם פיתוח של מוצרים מתחרים או אובדן סודות יכולים לקצר אותה.
ה-TLC מחולק לארבעה שלבים עיקריים: שלב המחקר והפיתוח (מסוכן ויקר), שלב העלייה (כיסוי עלויות והתחלת רווח), שלב הבגרות (רווחים יציבים), ושלב הירידה (הפחתת תשואות). יש גם מודלים ניהוליים, כמו ה"הייפ סייקל" של גרטנר, שמדרגים בשלבי הבשלות של טכנולוגיות.
שינוי טכנולוגי הוא מנוע מרכזי לצמיחה כלכלית ארוכת טווח. טכנולוגיות חדשות מאפשרות זמינות אנרגיה גבוהה יותר ושינויים גדולים באורחות החיים. השליטה באש, התכה ושימוש בכלי מתכת שינו את התזונה, הצייד והנדידה לאזורים קרים יותר. החקלאות אפשרה ישוב קבוע ועליית חברות מורכבות.
הטכנולוגיה תרמה לרווחה, לנוחות ולהתקדמות הרפואית. יחד עם זאת היא יכולה לשבש היררכיות חברתיות, לזהם את הסביבה ולפגוע בקבוצות מסוימות.
ברשתות החברתיות התעוררו יתרונות (הנגשת ידע) אבל גם חסרונות, כגון דיסאינפורמציה, קיטוב ושנאה. הביקורת על השפעת הטכנולוגיה על הסביבה הובילה להשקעות באנרגיות מתחדשות, כמו סולארית ורוח.
טכנולוגיות מאז המצאת הגלגל הגדילו את התפוקה הכלכלית. אוטומציה החליפה עבודות ידניות והפכה חלק מהעבודה ליעילה יותר. בדרך כלל נוצרו גם משרות חדשות ובשכר גבוה יותר. מחקרים הראו שמחשבים לא יצרו אבטלה טכנולוגית נטו בהיסטוריה, אך השפעת בינה מלאכותית נותרת לא ודאית.
דו"ח פורום הכלכלי העולמי משנת 2020 העריך שבינה מלאכותית עלולה להחליף כ-85 מיליון משרות וליצור כ-97 מיליון משרות חדשות עד 2025. מחקרים אחרים מצביעים על השפעות מקומיות של רובוטיקה על תעסוקה ושכר. מדיניות מתאימה דרושה כדי לוודא שהטכנולוגיה יוצרת הזדמנויות הוגנות.
קיימות סוגיות חברתיות ונפשיות סביב טכנולוגיה: הפיכתה לערך כשלעצמה עלולה לפגוע ביכולת השיפוט האנושי. טכנופוביה היא פחד מטכנולוגיה, ולעתים נוצרת תחושת "טכנו-סטרס" מדחק מידע. התמכרות לעולם הווירטואלי עלולה להזניח קשרים אישיים.
התקדמות הבינה המלאכותית מעלה שאלות מוסריות ופוליטיות. נדרשת מדיניות ומחקר כדי להסדיר השימוש והשפעותיה בתחומים כמו בריאות, ביטחון וסייבר.
טכנולוגיה היא הדרך שאנשים פותרים בעיות בעזרת רעיונות ומדע. טכנולוגיה כוללת כלים, מכונות ומחשבים.
המילה מגיעה מהשפה היוונית: "טכנו" פירושו אומנות, ו"לוגיה" פירושו תורה.
האדם התחיל עם כלים מאבן ועצם. שליטה באש אפשרה לבשל ולעשות כלים ממתכת. חקלאות אפשרה לאנשים לגור בכפרים ועירים.
בסוף המאה ה-15 אוניות מיוחדות הובילו לגל של גילויים. בסוף המאה ה-18 מנוע הקיטור של ג'יימס ואט התחיל את המהפכה התעשייתית.
במאה ה-20 קרו שינויים גדולים בתחבורה, בחלל ובמחשבים. היום מפתחים דברים כמו ננוטכנולוגיה (טכנולוגיה זעירה), ביוטכנולוגיה (עבודה עם חיים), והבינה המלאכותית (מחשבים חכמים).
טכנולוגיה עוברת שלבים: הולדתה, גדילתה, בשלותה ואז ירידה. לפעמים חוקרים מגנים עליה כדי שתחיה זמן רב יותר.
טכנולוגיה עזרה לאנשים לחיות טוב יותר וליצור מזון, בתים ורפואה. היא גם יכולה לזהם ולפגוע בסביבה. המדיה החברתית עשתה הרבה דברים נוחים, אבל גם יכולה להפיץ מידע שגוי.
מכונות החליפו עבודות קשות. אז נוצרו גם עבודות חדשות טובות יותר. מחשבים לא גרמו לאבטלה גדולה בעבר. היום יש דיבורים אם בינה מלאכותית תשנה את המשרות.
יש גם בעיות: פחד מטכנולוגיה, עומס מידע, והתמכרות למסכים. בינה מלאכותית מעוררת שאלות אתיות שדורשות פתרונות.
תגובות גולשים