טכנופיליה, מונח שטבע ניל פוסטמן, היא כניעה תרבותית לטכנולוגיה. (טכנופיליה = התלהבות מוטה מטכנולוגיה בלי ביקורת.)
לפי פוסטמן הטכנולוגיה משנה מוסדות מרכזיים בחברה. היא מגדירה מחדש משפחה, עבודה, חינוך, דת, פוליטיקה, היסטוריה, שפה, אמנות, אמת, תבונה ופרטיות. הטכנופיליה גם שולטת באופן שבו מפיצים מידע. בכך היא יכולה להשתיק דרכי חשיבה וחיים שונות, שאינן תלויות בטכנולוגיה.
המושג טכנוקרט מסביר שלב קודם: טכנוקרט הוא אדם עם כישורים טכניים שמבוקשים בשוק. החברה שמאפיינת דגש על מומחי טכנולוגיה נקראת טכנוקרטיה. תקופות כמו המהפכה התעשייתית ועד מחצית המאה ה-20 מזוהות עם עליית הטכנוקרטיה.
פוסטמן כתב בעיקר על ארצות הברית, אך רעיונותיו תקפים לחברה המערבית בכלל. היום רבים נחשבים לטכנופולים, כלומר רואים מחשבים ומדיה חדשה כמנוע העיקרי של ההתקדמות. לפוסטמן יש קריאה ברורה: לאמץ גישה ביקורתית כלפי הטכנולוגיה ולא לקבל אותה בעיניים עצומות.
הוא גם מציע שהבחירה בטכנולוגיה היא בחירה ערכית. קבוצות שונות נחלקות על טכנולוגיות שונות, וכל קבוצה מנסה לקדם את הטכנולוגיה שלה. יובל דרור קורא לתהליך הזה "הפוליטיקה של הטכנולוגיה". פוסטמן מדגיש שגם לא יותר מידע ישפר פתרון סכסוכים, כמו במקרה של הסכסוך הישראלי-ערבי. הוא מבקר גם טכנולוגיות תקשורת קודמות, כמו השפה, הכתב והדפוס.
טכנופיליה היא אהבה גדולה לטכנולוגיה בלי לשאול שאלות. (טכנופיליה = לא לבדוק את הטכנולוגיה.)
ניל פוסטמן, סופר, נתן למילה הזאת משמעות. הוא כתב על איך טכנולוגיה משנה חיי היום יום.
טכנולוגיה יכולה לשנות משפחות, עבודה, בתי ספר, דת והאמנות. היא גם משפיעה על פרטיות ואמת.
טכנוקרט הוא אדם עם כישורים טכניים חשובים. טכנוקרטיה היא חברה ששמה דגש על פיתוח טכנולוגיה.
פוסטמן אומר שצריך לחשוב בהיגיון על טכנולוגיה. לא כל דבר שחדש הוא טוב אוטומטית.
הוא גם אמר שלהוסיף עוד מידע לא תמיד פותר בעיות קשות. קבוצות שונות רוצה שכל אחת תשתמש בטכנולוגיה שלה. לדבר הזה קוראים פוליטיקה של הטכנולוגיה.
פוסטמן ביקר גם כלים ישנים יותר של תקשורת, כמו הכתב והדפוס. הרעיון המרכזי הוא: לחשוב לפני שמקבלים טכנולוגיה בעיניים עצומות.
תגובות גולשים