טלור

טלור (Tellurium), סימלו Te ומספרו האטומי 52, הוא יסוד מהקבוצה של המתכות למחצה.

בטהרתו גביש הטלור נראה כסוף-לבן ויש לו ברק מתכתי. הגביש שביר ומתעוות בטמפרטורת החדר. ניתן גם להשיג טלור אמורפי, חומר שלא מסודר כגנרטורים של גבישים, אבל יש מחלוקת אם הוא באמת ללא מבנה גבישי או מורכב מגבישים זעירים.
טלור הוא מוליך למחצה. מוליך למחצה הוא חומר שמעביר חשמל פחות ממתכת ויותר מחומר מבודד. טלור מסוג P (P-type), כלומר מוליכותו נגרמת בעיקר על ידי חסרים של אלקטרונים שנקראים "חורים"; המוליכות משתנה לפי סידור האטומים וגדלה כשהוא נחשף לאור. מבחינה כימית הוא דומה לסלניום ולגופרית. טלור בוער בלהבה ירקרקה-כחולה ויוצר תחמוצת טלור (TeO2). בטלור מותך יש השפעה קורוסיבית על נחושת, ברזל ופלדה.
לטלור 22 איזוטופים. איזוטופים הם גרסאות של אותו יסוד עם מספרי נייטרונים שונים, ומשקלם האטומי נע בין 114 ל-135.

היישום העיקרי של טלור הוא בסגסוגות. לדוגמה, הוספת טלור לעופרת מחזקת אותה ומגבירה את עמידותה בפני חומצה גופרתית. בשנות ה-60 של המאה ה-20 גדל השימוש בטלור בגלל יישומים תרמואלקטריים, שמשתמשים בטלור להמרת חום לחשמל.

טלור זוהה לראשונה ב־1782 על ידי פרנץ מילר פון רייכנשטיין בעת בחינת מחצבי זהב בטרנסילבניה. הוא קרא ליסוד "מטלום פרובלמטיקום". העמידה הברורה של היסוד בוצעה ב־1798 על ידי מרטין היינריך קלפרות, שנתן לו את השם על שם טלוס (אלת האדמה). יונס יעקב ברצליוס חקר את תכונות הטלור ב־1832.

טלור נמצא לעיתים קרובות בקשר עם זהב, לדוגמה בתרכובת AuTe2. הוא מופיע גם לצד מתכות כמו כסף, עופרת וברזל. שכיחותו בכרום כדור הארץ מוערכת כמיליארדית. מחצבי טלור נמצאו בארצות הברית, קנדה, שוודיה וזמביה.

בליעה או שאיפה של טלור יכולה לגרום ל"נשימת טלור", כלומר ריח דמוי שום מהפה. טלור מתכתי ותרכובותיו נחשבים רעילים, ולכן יש לטפל בהם בזהירות.

טלור (Tellurium) הוא יסוד כימי. יסוד = חומר בסיסי שמרכיב חומרים.

טלור נראה כסוף-לבן ויש לו ברק מתכתי. הגבישים שלו שבירים. בטמפרטורת החדר הוא יכול להתעוות מעצמו. אפשר גם לקבל טלור אמורפי. אמורפי = בלי מבנה גבישי ברור.
טלור מוליך חשמל בצורה בינונית. מוליך למחצה = לא מוליך כמו מתכת, אבל כן מעביר חשמל. כשאור פוגע בו, הוא מעביר חשמל יותר.
טלור דומה לסלניום ולגופרית. כשהוא בוער, הלהבה צבועה בירקרק-כחול.

נוספים טלור לסגסוגות. למשל, מוסיפים טלור לעופרת כדי לחזק אותה.
בשנות ה-60 החלו להשתמש בו יותר במכשירים שממירים חום לחשמל.

היסוד זוהה ב־1782 במכרות זהב בטרנסילבניה. השם טלור הגיע משמו של טלוס, אלת האדמה.

טלור נמצא לעתים קרובות עם זהב. יש לו כמות קטנה בכדור הארץ. מגלים אותו בארצות כמו ארצות הברית וקנדה.

אם נושמים מעט טלור, זה עלול לגרום לריח דמוי שום מהפה. טלור ותרכובותיו רעילים, לכן צריך להיזהר מהם.