טלמכוס הקדוש

טלמכוס הקדוש היה נזיר בסוף המאה ה־חמישית במזרח האימפריה הרומית, ככל הנראה באסיה הקטנה. נזיר, אדם שבוחר לחיי תפילה וצניעות. על מעשיו מסופר רק במקור אחד, אצל תיאודורט, בישוף קירוס, שכתב כמה עשרות שנים לאחר האירוע.

לפי תיאודורט, טלמכוס נכנס לאצטדיון ברומא כשאחזו שם מלחמות הלודרים, קרבות גלדיאטורים. הוא עלה לזירה וניסה להפסיק את הקרבות. הצופים כעסו ורגמו אותו למוות. כשהדבר הגיע לידיעת הקיסר הונוריוס, טענת תיאודורט, הקיסר הורה להעדיף את טלמכוס ברשימות המרטירים, אנשים שמתו עבור אמונתם, ולחדול את תחרויות הלודרים.

המחקר ההיסטורי מודיע כי סביר שהפסקת הלודרים בתחילת המאה ה־חמישית לא נבעה מפעולתו של טלמכוס. סביר שהתיאודורט יצר את הסיפור כדי לתת סיבה נוצרית להפסקה. יש הסברים היסטוריים אחרים: מאז 400 התקיימו פלישות לאיטליה בראשות אלאריק הוויזיגותי, והמצב הביטחוני והכלכלי הקשה הקשו על המשך התחרויות.

כמו כן הייתה התגברות של נטיות נוצריות, תוך השפעה של הגנרל סטיליקו. סטיליקו הורה ב־405 על סילוק ספרי הסיבילות, ספרים דתיים ישנים, ויש שהציעו שהפסקת הלודרים היתה חלק מהשינוי הזה. סביר יותר שהשיקולים הכלכליים והביטחוניים הם שהכריעו, והשתלבות שמו של הונוריוס בסיפור היא כנראה ניסיון של תיאודורט לזכות בחן השליטים.

טלמכוס היה נזיר. נזיר, אדם שחי בפשטות ומתפלל הרבה.

מקור אחד בלבד מספר עליו, תיאודורט, בישוף חשוב. לפי סיפורו, טלמכוס נכנס לאצטדיון ברומא בזמן קרבות לודרים. לודרים, אנשים שנלחמו בזירה. הוא ניסה לעצור את הקרבות, והקהל כעס והרג אותו.

תיאודורט אמר שהקיסר הונוריוס קבע שטלמכוס יהיה מרטיר. מרטיר, מישהו שמתו כי האמינו בדתם. הקיסר גם הפסיק את תחרויות הלודרים.

חוקרים חושבים שהסיפור הומצא קצת על ידי תיאודורט. סיבות אמיתיות להיפסקות הקרבות היו פלישות של אלאריק, מצב כלכלי קשה ושינויים בדת. ייתכן שההחלטה נבעה מהבעיות האלה, ולא רק ממעשיו של טלמכוס.