רבן גמליאל השישי

רבן גמליאל השישי היה נשיא הסנהדרין והפטריארך האחרון בדור השביעי לאמוראים. הוא נשא את התואר "פריפקטוס כבוד", תואר כבוד שניתן על ידי השלטון. בנוסף היה רופא ובא ממשפחת נשיאים, הדור ה-15 מאז הלל הזקן.
בשנת 415, עם עליית מעמד הנוצרים באימפריה הביזנטית, הואשם בשורה של עבירות לפי חוקים חדשים נגד היהודים. הואשמו בו בניית בתי כנסת חדשים, מילת עבדים נוצרים ופסיקת דין בין נוצרים. רבן גמליאל טען שמדובר בזכויות יהודיות יסוד, אך טענותיו נדחו.
הקיסר פלביוס אוגוסטוס הונוריוס ביטל את תוארו, ציווה על הרס בתי הכנסת ושחרור העבדים, ואסר על הנשיא לעבור על חוקי המדינה שוב. הרופא הלטיני מרקלוס אמפיריקוס שיבח את תרופותיו של רבן גמליאל וציין שהוא המציא תרופה למחלת הטחול.
כשנפטר לקראת שנת 425, לא הוכרז יורש. הקיסר תאודוסיוס השני מנע מינוי חדש, והקבוצה היהודית לא מינתה נשיא נוסף. בעקבות זאת תפקיד הנשיאות הושב ותקופת הנשיאות תמה.

רבן גמליאל השישי היה נשיא הסנהדרין. הסנהדרין הוא בית הדין והנהגת העם היהודי. הוא קיבל תואר כבוד מהממשל: פריפקטוס כבוד. הוא גם היה רופא.
בשנת 415 נוצרו חוקים חדשים נגד היהודים. הואשם בבנייה של בתי כנסת ובפגיעה בחוקים. הקיסר ביטל את תארו, הרס חלק מבתי הכנסת ושחרר כמה עבדים.
הרופא הלטיני מרקלוס אמפיריקוס כתב ששיבח את תרופותיו. הוא גם ציין שהוא המציא תרופה לטחול. כשנפטר בערך בשנת 425, לא מינו לו יורש. הקיסר לא אפשר למנות נשיא חדש, ותפקיד הנשיא נגמר.