טלסקופ החלל שפיצר

טלסקופ החלל שפיצר פעל בתחום התת-אדום ונשלח במסגרת תוכנית טלסקופי החלל של נאס"א. הוא שוגר ב-25 באוגוסט 2003 מבסיס קייפ קנוורל, על גבי טיל דלתא 2. במקום להקיף את כדור הארץ הוא הוצב במסלול הליוצנטרי (מקיף את השמש), ובאמצע 2007 כבר היה כ-70 מיליון ק"מ מכדור הארץ. מאז הוא ממשיך להתקדם מדי שנה בכ-15 מיליון ק"מ נוספים.

השם של הטלסקופ ניתן ב-18 בדצמבר 2003 על שם ליימן שפיצר, פיזיקאי ואסטרונום שהציע להציב טלסקופ בחלל כבר באמצע המאה ה-20. בחירת השם הייתה פתוחה לציבור, בשונה מטלסקופים אחרים.

המראה הראשית עשויה בריליום, קוטרה 85 ס"מ והיא מקוררת ל-5.5 מעלות קלווין (קלווין = יחידת טמפרטורה). בתוכו שלושה כלי מדידה. הם מאפשרים צילומים בטווח 3, 180 מיקרומטר (מיקרומטר = יחידת אורך קטנה לאור אינפרא-אדום), ספקטרוסקופיה 5, 40 מיקרומטר (ספקטרוסקופיה = שיטה שבודקת אור כדי לזהות חומרים), וספקטרופוטומטר 5, 100 מיקרומטר (כלי שמודד את עוצמת האור בתדרים שונים).

שפיצר היה הטלסקופ היחיד מתוכנית טלסקופי החלל שלא הוצב באמצעות מעבורת חלל. במקור תכננו לשגרו על ידי מעבורת, אך לאחר אסון קולומביה הוחלט להשלים את השיגור על גבי טיל.

תגליות מרכזיות: שפיצר אפשר צפייה בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש וניתוח חלקי של הרכב האטמוספירה שלו. הטלסקופ סייע בגילוי אלפי גלקסיות ננסיות ובחקר צביר ענק של גלקסיות, ועזר לצפות באורם של הכוכבים הראשונים ביקום. בתצפיות העמוקות בלתת-אדום הוא ראה גלקסיות שלא נראות לטלסקופים אופטיים בגלל ההסחה לאדום של האור. בשנת 2006 הוא סייע בגילוי ערפילית הסליל הכפול.

בשנת 2009 זה זיהה טבעת תת-אדומה סביב שבתאי, שנקראת טבעת פויבה, על שם פויבה המיתולוגית. הגילוי בוצע על ידי צוות שכלל אנה ורבישר, מיכאל סקרוטסקי ודגלס המילטון.

לקראת סוף 2016 המרחק והמסלול הייחודי אילצו את שפיצר להסתובב בזווית קשה כדי לכוון את האנטנה לכדור הארץ. בתנאים אלה הפאנלים הסולריים קיבלו אור מועט והתקשורת הוגבלה לשעתיים וחצי ביום בגלל התרוקנות הסוללה. ב-30 בינואר 2022 נשלחה פקודת כיבוי ממרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק. לאחר אישור קבלת הפקודה הטלסקופ עבר למצב בטוח, וג'וזף האנט, מנהל הפרויקט, הודיע שהמשימה הסתיימה.

טלסקופ החלל שפיצר עבד באור שאנו לא רואים בעין. סוג האור נקרא תת-אדום (אור חם אבל לא נראֶה). הוא שוגר ב-25 באוגוסט 2003 מקייפ קנוורל.

הטלסקופ לא הקיף את כדור הארץ. הוא הקיף את השמש במסלול שנקרא הליוצנטרי (הליכה סביב השמש). באמצע 2007 הוא היה כ-70 מיליון קילומטר מכדור הארץ.

המראה שלו עשויה בריליום (מתכת קלה). הקוטר שלה 85 סנטימטר. המראה הוקפאה ל-5.5 קלווין (קלווין = מדד לטמפרטורה).

יש בו שלושה כלים לצילום ומדידות בטווחים שונים של מיקרומטרים (מיקרומטר = יחידת אורך קטנה לאור). הכלים עזרו למדענים לראות גלקסיות ועננים שלא נראו קודם. הם גם ראו כוכב לכת מחוץ למערכת השמש ולימדו על האוויר שלו.

בשנת 2009 ראה שפיצר טבעת נוספת סביב שבתאי. הטבעת הזאת נראית בתת-אדום ונקראת טבעת פויבה.

בסוף 2016 היה קשה לתקשר עם שפיצר. הוא היה רחוק והפאנלים סולריים לא קיבלו אור מספיק. ב-30 בינואר 2022 נאמר לטלסקופ להיכנס למצב בטוח והוא כובה. מנהל הפרויקט הודיע שהמשימה מסתיימת.