נקודת קירי (Tc), או טמפרטורת קירי, היא הטמפרטורה שבה חומר משנה את התנהגותו המגנטית או הפיאזואלקטרית.
במהלך מעבר בחומרים פרומגנטיים, חומרים שיכולים להיות מגנטיים, מעל לטמפרטורה זו הם מאבדים את הסידור המגנטי הפנימי ולא נשארת מגנטיות משמעותית.
קירוב לטמפרטורת קירי ניתן לבטא בנוסחה: ρ/m·(μ0·μ^2)/k ≈ Tc. כאן μ הוא המומנט המגנטי של אטום בודד (מידת כיוון ועוצמת המגנטיות שלו), ρ צפיפות החומר, m מסת האטום, μ0 פרמאביליות הריק (תכונה של הריק שמשפיעה על שדות מגנטיים), ו‑k קבוע בולצמן (קבוע פיזיקלי שמקשר אנרגיה לטמפרטורה).
בחומרים פיאזואלקטריים, חומרים שיוצרים מתח חשמלי כאשר לוחצים עליהם, נקודת קירי היא הטמפרטורה שמעליה הם כבר לא מייצרים את המתח הזה.
נקודת קירי היא הטמפרטורה שבה חומר מפסיק להיות מגנטי.
בחומרים פרומגנטיים זה אומר שמעל לטמפרטורה הם לא נשארים מגנטיים. בחומרים פיאזואלקטריים זה אומר שבלחץ הם כבר לא מייצרים חשמל.
יש נוסחה שמקשרת תכונות חומר לטמפרטורה. היא מערבת צפיפות (כמה חומר יש במקום), מסת אטום (כמה כבד כל אטום), מומנט מגנטי (כמה חזק האטום כמדמה של מגנט) וקבוע בולצמן (מספר פיזיקלי חשוב).
תגובות גולשים