המונח מתאר פעולות אלימות או ונדליזם המבוצעות בשם הגנת הטבע או זכויות בעלי החיים. המונח מטעה לשונית, כי הכוונה היא לטרור שמוצג כמגונן על הסביבה, ולא לפגיעה אקולוגית בתכלית.
טרור הוא בדרך כלל שימוש באלימות או באיומים כדי להפחיד ולהשפיע על מדיניות. כשפעולות כאלה נעשות בשם הסביבה, מתארים אותן לעיתים כ"טרור ממניעים אקולוגיים". לעומת זאת, פעולות לא־אלימות למען הסביבה אינן טרור. המילה משמשת גם כמהגין פוליטי מצד מתנגדיו של הציבור הסביבתי כדי להדביק את תדמית הפעילים.
הביטוי "אקו־טרור" הושם במרכז הדיון על ידי רון ארנולד בספרו "אקו־טרור: האג'נדה האלימה להצלת הטבע". ארנולד תיאר ארגונים רדיקליים כאלימים ומסוכנים, וכלל ברשימות פשעים שמייחס להם.
הפעילים הסביבתיים הגיבו בזעם וטענו שארנולד מכפיש אותם. הם הצביעו על נזקי תאגידים וממשלות לסביבה, ועל כך שלעיתים הניזוקים הם אנשים ופשוטי העם.
לאחר פיגועי 11 בספטמבר נחקק בארצות הברית חוק נגד ארגונים שמוגדרים כ"טרור אקולוגי". ארגוני סביבה ואנשי זכויות אדם הביעו חשש שהחוק עלול לשמש לדיכוי פעילות סביבתית חוקית.
ארגונים כמו גרינפיס נעשו לעיתים מטרה לביקורת כ"מתקדמים" בפעולות ישירות, אך הם מדגישים נהלים של אי־אלימות. מצד שני, קבוצות כמו ELF (Earth Liberation Front) חזרו לפעילות בשנות ה־90 וקושרו להצתות ונזקים כלכליים גדולים, כמו הצתת משאית שירות היערנות ב־1996 ומקרים של שריפה והרס באתרי בניה ורכוש שנגרמו בהיקף מיליוני דולרים.
רבים מהפעילים המחויבים לפעולות קיצוניות מאמינים באקולוגיה עמוקה או בזכויות בעלי החיים. הם רואים קשר חזק בין בריאות הסביבה ובריאות האדם, ודוגלים בדרך חיים צמחונית או טבעונית. חלקם מתנגדים לניסויים בבעלי חיים ולהנדסה גנטית מטעמי סכנה לטבע.
הייחוד של האידאולוגיה הזו הוא הנכונות לבצע פעולות שמטרתן לכפות שינוי, גם כשמדובר בפעולות לא־חוקיות. חלקם טוענים שזו הדרך היחידה לגרום לשלטון ולתאגידים לשנות מדיניות.
ב־ALF (החזית לשחרור בעלי החיים) טוענים שפועלים בזהירות כדי לא לפגוע ביצורים חיים, ושעד כה לא נרשמו הריגות בעקבות פעולותיהם.
קיימות מספר קבוצות שמסווגות בארצות הברית כארגוני "טרור אקולוגי". לרוב הן חסרות הנהגה מרכזית, וכל אדם יכול לקחת על עצמו פעולה תחת השם. רבות מהן נוטות לאידאולוגיה אנטי־קפיטליסטית ואקו־אנרכיסטית.
"כדור הארץ תחילה!" פרסמה מדריכים של "אקו־הגנה" עם שיטות לחבלה בציוד כבד ולפעולות סתר, דבר שתרם למעורבות משפטית ומדינית סביב תנועת המחאה.
בין 1990 ל־2004 בוצעו כ־1,200 מעשים בלתי־חוקיים שיוחסו לארגונים אלה, בעיקר הצתות והשחתת רכוש. בדרך כלל נמנעים הפוגעים מהתקפות מכוונות על בני אדם.
פעילים נתפסו ונידונו לעונשי מאסר ארוכים. ג'פרי ("FREE") לוארס נידון ל־22 שנים ו־8 חודשים בגין הצתת רכבים ונזקים. קית' מאן, פעיל ALF מוביל, נידון ל־14 שנות מאסר. ג'ון ווייד נידון לכמה שנים על נזקים כלכליים משמעותיים.
למרות שהקבוצות טוענות שאינן יזמו הריגות, כמה פעילים נהרגו, חלקם נרצחו על ידי מתנגדים, וחלקם נהרגו בעת מעשיהם.
(נושא זה מוזכר בהקשרים תרבותיים ותיאורייים.)
המילה מתארת מעשים אלימים או השחתת רכוש שנעשים בשם שמירה על הטבע.
"טרור" הוא שימוש באלימות כדי להפחיד. "אקולוגי" קשור לטבע. כששמים את המילים ביחד הכוונה היא לאלימות בשם הטבע.
לא כל פעולות למען הטבע הן אלימות. יש דרכים שקטות כמו עצומות והסברה.
רון ארנולד כתב ספר שקרא לקבוצות אלו "אקו־טרור". פעילים סביבתיים כעסו על התיאור.
אחרי פיגועי 11 בספטמבר נחקק חוק בארצות הברית שמדבר גם על "טרור אקולוגי". חלק מארגוני הסביבה הביעו דאגה מזה.
קבוצות כמו ELF ו־ALF עושות לפעמים הצתות והשחתת רכוש. יש מקרים של שריפות בנכסים בשנות ה־90.
חלק מהפעילים מאמינים שאדם ובעלי החיים צריכים להתייחס בכבוד זה לזה. לכן הם מתנגדים לניסויים בבעלי חיים ולעיתים לא אוכלים בשר.
חלקם חושבים שצריך לפעול במהירות כדי להציל את הטבע, גם אם זה פירושו עבירות.
יש קבוצות ללא מנהיג מרכזי. כל אחד יכול להצטרף ולעשות פעולה בשם הקבוצה.
בין 1990 ל־2004 בוצעו כ־1,200 מעשים לא חוקיים שיוחסו לקבוצות האלה. בדרך כלל הם פגעו ברכוש ולא בבני אדם.
יש אנשים שנידונו למאסר רב שנים על פשעי הצתה והשחתת רכוש. בין המקרים בולטים: ג'פרי לוארס שנידון ל־22 שנים.
למרות שלא נהרגו אנשים כתוצאה מהמטרות, כמה פעילים נהרגו על ידי אחרים או באירועי עבודה.
נושא זה מופיע גם בסיפורים ותכניות, לעתים כשמדברים על מחאה קיצונית.
