טריבון

טריבון (בלטינית: Tribunus) היה תואר למגוון פקידים בחיים הציבוריים והצבאיים ברומא. השם קשור ל-tribus, השבטים אליהם היית מחולק ברומא העתיקה.

המשרה של טריבון הפלבאים (tribunus plebis) נוסדה לפי המסורת בשנת 494 לפנה"ס. היא צמחה מתוך המאבק החברתי בין הפלבים (האוכלוסייה הפשוטה) והפאטריקים (האצולה). מטרתה הייתה להגן על הפלבאים מפני עריצות האצולה ולהשיג ייצוג פוליטי. לאחר 149 לפנה"ס הטריבונים הפכו לחברי סנאט.

הטריבון קיבל את זכות הסיוע (ius auxilii ferendi), הגנה חוקתית על פלבים שנפגעו. בהמשך קיבל את זכות ההתערבות (ius intercessionis) שהתפתחה לזכות הווטו ("אני אוסר") לביטול החלטות של בעלי תפקידים אחרים. הטריבון נהנה מקדושה (sacrosanctitas), איסור לפגוע בו, ואפילו יכול היה לשפוט במשפטים פליליים.
עם זאת הטריבונים לא החזיקו אימפריום, לא היו להם סמכויות פיקוד צבאי רגילות. סמכויותם היו תקפות בעיקר בתוך עיר רומא בלבד. הם יכלו לעצור פעולות של הקונסולים, לכנס אספות, להציע חוקים ולחסום פעולות הסנאט.
משרת הטריבון הייתה שנתית, והבחירות נערכו על ידי אספת הפלבים. הטריבונים פעלו בקולגיה, מספרם היה זוגי (מאוחר יותר 10) וכל אחד יכול היה לשים וטו על חברו.

מספר הטריבונים עלה עם הזמן. מוסד הטריבונט בוטל זמנית בזמן הדקמוירים וחודש לאחריהם. החל מ-287 לפנה"ס הוכרו החלטות אספת הפלבים כחוקי מדינה, והטריבונים הפכו ליוזמי חקיקה משמעותיים.
בשנת 82 לפנה"ס סולה צמצם את סמכויות הטריבונים. עד שנת 70 לפנה"ס חלק מהסמכויות חזרו. אוגוסטוס קיבל את כוח הטריבון כחלק מסגולותיו, מה שהפך את המשרה לריקה מתוכן בפועל. בתקופת הקיסרות הטריבונים נבחרו אך היו חסרי כוח ממשי.

בתחילה הטריבון ייצג והגן על הפלבים. במאה ה-3 לפנה"ס המשרה נטעה בשיטת הממשל, ותמכה לעיתים בשלטון האצולה. במאות המאוחרות הטריבונט שימש כלי פוליטי חזק בידי סיעות פופולאריות, כמו בעת פעילותם של טיבריוס וגאיוס גרקכוס, ובידי מנהיגים צבאיים חזקים כגון פומפיוס וקיסרים שמנעו שימוש עצמאי בו.

במאה ה-5 לפנה"ס הוסדר פתרון זמני: לעיתים נבחרו טריבונים קונסולריים בעלי סמכויות קונסולאריות במקום קונסולים רגילים. הם החזיקו אימפריום ופיקדו על צבאות. המשרה בוטלה בסוף המאה ה-4 לפנה"ס כשחוק חדש חייב לפחות קונסול פלבאי.

בכל שנה נבחרו בתקופת הרפובליקה 24 צעירים לטריבוני החיילים (tribuni militum). הם שימשו כקצינים ומפקדי מטה בלגיונות, עזרו למצביא ושמרו על המשמעת. בתקופה הקיסרית מינה הקיסר את הטריבונים הצבאיים, ולכל לגיון הוקצו שישה טריבונים.

טריבוני האוצר (tribuni aerarii) הם משרה עתיקה שתפקידה אינו ברור במלואו. ייתכן שהיו מעורבים בתשלומי חיילים ובבירוקרטיה כספית. הם נבחרו על פי סף עושר מסוים ומשמשים גם כשופטים במשפטים מסוימים.

הטריבונים הקאפיטלים (שפוטי הלילה) טיפלו במשפטים פליליים ובמעצר נאשמים. משרה זו נוסדה בשנת 289 לפנה"ס.

משרה שניהלה את טביעת המטבע של רומא. לפי טיטוס ליוויוס נוסדה ב-289 לפנה"ס; מחקרים מודרניים מציעים מועד מאוחר יותר, סביב 210 לפנה"ס.

טריבון (Tribunus) היה תפקיד חשוב ברומא העתיקה. השם מגיע מהמילה שבט (tribus).

הטריבון של הפלבאים נוצר סביב שנת 494 לפנה"ס. פלבים הם האנשים הפשוטים ברומא. הטריבון הגן עליהם מפני פגיעה של האצולה.

הטריבון יכל להגן משפטית על פלבים. הייתה לו גם זכות ווטו ("אני אוסר"), לעצור החלטות. הטריבון היה מקודש (אסור לפגוע בו). הוא לא היה מפקד צבאי חזק. כוחו היה בתוך רומא בלבד.

מספר הטריבונים גדל עד 10. סולה צמצם את כוחם, אבל מאוחר יותר חלק מהכוח חזר. אוגוסטוס קיסר קיבל את כוח הטריבון לעצמו, וכך המשרה נחלשה.

טריבון צבאי שירת כקצין ועזר למפקד הלגיון. היו גם טריבוני אוצר שעשויים היו לטפל בכסף, וטריבונים קאפיטלים שטיפלו בפשעים. טריבון מנטלי טיפל בטביעת מטבעות.

הטריבונים נשארו חלק ממערכת הממשלה במשך שנים רבות, אך כוחם השתנה לאורך הזמן.