יאנוס (IANVS) הוא אל השערים במובן רחב במיתולוגיה הרומית. הוא שומר על התחלות וסיומים, על לידות, ועל נמלים, מקומות שמשמשים כשער למסחר ולמסעות.
יאנוס מתואר עם שני פנים: אחד מביט אחורה והשני מביט קדימה. בתיאורים מוקדמים אחד הפנים היה מזוקן והשני מגולח, סימון שיכול לייצג את השמש והירח או את הנעורים והזקנה. בתיאורים מאוחרים יותר הוא מזוקן בשני הפרצופים, ובפסלים מוקדמים אף הופיע עם ארבעה פנים. שני הפנים מדגישים את מחשבות ההסתכלות על השנה שעברה והציפייה לשנה הבאה. המוטיב נובע מהמחשבה שדלתות ושערים פונים לשני כיוונים.
ליאנוס יוחסו תפקידים ספציפיים: יאנוס פטולקיוס היה השם שקשור לפתיחת דלתות בבטחה, ויאנוס קלוסיביוס שימש לסגירתן; אלה שמות המצביעים על עבודתו בפתיחה וסגירה. ברומא העתיקה נהגו להתחיל כל יום בתפילה ליאנוס. ציינו את שמו בתחילת כל חודש, בעונות הנטיעה והקציר, ובאירועים משמעותיים בחיים כמו לידה ונישואים. החודש הראשון של השנה נקרא על שמו, ינואר, כסימן להתבוננות בעבר והסתכלות קדימה.
אגדה אחת טוענת שיָאנוס היה מלך בן תמותה בלאטיום. לפי הסיפור הוא העניק מקלט לסאטורן (אל רומי) כשהוא ברח מיופיטר (אל הרומאים שלשיטתם עליונים). בעקבות זאת נוצרה תקופת שפע שנקראה "תור הזהב". בתקופה זו לפי המסורת החלו להשתמש בכסף ולעבד אדמה באופן חדש.
המקדש או המבנה יאנוס גמינוס ידע שני שערים, מזרח ומערב, המסמלים תחילת היום וסופו. המבנה עמד במקום יציאת הלגיונרים (חיילים רומיים) לקרבות: בשעת מלחמה פתחו את השערים, ובעת שלום סגרו אותם.
יאנוס נחשב לשלוט בדברים בעלי שני קצוות ובמעברים בין פרימיטיביות לציוויליזציה. דמותו הוצגה על שערי ערים ועל מטבעות רומיים. הביטוי "פני יאנוס" משמש לתיאור דו‑פרצופיות. בפיסקה תרבותית קטנה, במחזה אותלו של שייקספיר, נשבע יגו, הדמות הרמאית, בשם יאנוס.
יאנוס הוא אל השערים ברומא העתיקה. הוא קשור לתחילת דברים וסיומם. למשל לידות ונמלים. נמל הוא שער לספינות.
ליאנוס יש שני פנים. פנים אחד מסתכל אחור והאחר מסתכל קדימה. לפעמים אמרו שאחד מזוקן והשני חלק. פעם היו פסלים עם ארבעה פנים. שני הפנים מראים מחשבה על העבר ועל העתיד.
הרומאים היו פונים אליו בתחילת היום ובתחילת החודש. הם גם קראו לו כשמתחילים עונה של זריעה או קציר. החודש הראשון של השנה נקרא על שמו, ינואר.
מסורת מספרת שהוא היה מלך שבן תמותה בלאטיום. הוא נתן מקלט לסאטורן, אל שרדף אותו יופיטר. אחרי זה היה "תור הזהב", זמן של שפע. אז התחילו להשתמש בכסף ולעבד אדמה יותר טוב.
יש מבנה שנקרא יאנוס גמינוס. לו שני שערים, מזרח ומערב. לשערים קשר לצאתת חיילים (לגיונרים) למלחמה. בשעת מלחמה השערים נפתחו. בשעת שלום הם נסגרו.
דמותו הופיעה על שערים ועל מטבעות. כשמישהו נקרא "דו‑פרצופי" אומרים עליו "פני יאנוס".
תגובות גולשים