האימפריה הרומית המזרחית, הידועה בשם האימפריה הביזנטית, קמה מהחלק המזרחי של האימפריה הרומית. בירתה הייתה קונסטנטינופול. היא קיימה מהמאה הרביעית עד נפילתה בפני העות'מאנים ב-1453. שפתה ותרבותה היו יווניות, ודתה העיקרית הייתה הנצרות האורתודוקסית.
היא התגבשה כשהאימפריה הרומית חולקה למזרח ולמערב. לאחר נפילת האימפריה המערבית ב-476, נותר החלק המזרחי כישות עצמאית שממשיכה את המסורת הרומית.
יוסטיניאנוס הראשון שלט במאה ה-6. בתקופתו הושבו חלקים מאיטלקה, קרתגו ודרום ספרד לשלטון הביזנטי. הוא בנה את איה סופיה, כנסייה מפוארת בקונסטנטינופול, וערך את החוק הרומי בספר אחד שנקרא קוד יוסטיניאנוס.
תאודורה, אשתו של יוסטיניאנוס, באה מרקע פשוטה והייתה ליועצת משקיעה. היא עזרה לקיסר לשמור על השלטון בעת ממלכת ניקה.
בשנות ה-540 אירעו התפרצויות געשיות גדולות ומגפת הדבר שגרמה לתמותה רבה. אסונות אלה פגעו בכלכלת האימפריה ובחברה.
היורשים נשאו בעול שיקום הגבולות והכלכלה. הם דיכאו פלישות מהפרסים וההונים, אך איבדו חלקים מאיטליה וספרד.
הרקליוס הדף את הפרסים ושינה חלק מהשפה והתארים במדינה ליוונית. עם זאת, בתחילת המאה השביעית הופיע כוח חדש מדרום: הערבים המוסלמים. הם כבשوا במהירות שטחים רבים של ביזנטיון. האימפריה הצילה חלק מאדמותיה בעזרת אש היוונית, נשק ימי דליק, וחוזים דיפלומטיים.
לאון השלישי הדף מצור ערבי על קונסטנטינופול וסידר מחדש את מפקדת הצבא בשיטת "תימות", יחידות צבאיות מקומיות ששלבו אזור ומפקד צבאי. בתקופות אלו עברה האימפריה עליות וירידות, וכללה גם קונפליקטים מול קרל הגדול ועם הבולגרים.
ממאות ה-9, 11 הגיעה התחדשות. בסיליוס הראשון ובסיליוס השני חיזקו את המדינה וכבשו שטחים, ובסיליוס השני ניצח את הבולגרים.
בסיליוס השני חיזק את השלטון, שיפר מסים ומשפט, והרחיב את גבולות האימפריה במזרח.
אלכסיוס הראשון קומננוס חיזק את האימפריה במאה ה-11 וסייע בהגנה על קונסטנטינופול. בתקופת קומננוס נוצרו קשרים עם הצלבנים, אך גם נגרם נזק לסחר הביזנטי כשהונגרי ונציה קיבלה יתרונות מסחריים.
ב-1204 כבש מסע הצלב הרביעי את קונסטנטינופול. הקיסרות חולקה והוקמה במקום האימפריה הלטינית, שבה שלטו שליטים מערביים קתולים. שלטון זה החליש מאוד את ביזנטיון.
האימפריה שוחזרה ב-1261 בידי מיכאל השמיני פלאיולוגוס, אך נשארה חלשה. העות'מאנים גדלו והשתלטו על הבלקן ואסיה הקטנה. ב-1453 כבש מהמט השני את קונסטנטינופול.
המונופיזיטיות היא דעה דתית שטענה שישו ישוות טבע אלוהי אחד. ויכוחים על רעיון זה יצרו מתח פנימי גדול והעמידו בעיות פוליטיות ודתיות.
האיקונוקלאסטיה היא המאבק על פולחן תמונות. שוללים ראו בתמונות עבודת אלילים. בסוף המאה ה-9 הושבו התמונות לחיים הדתיים לאחר שזכו חסידי האיקונין.
התרבות הביזנטית נשענה על שלושה בסיסים: הצבא והשלטון הרומי, השפה היוונית, והנצרות. אמנותה הייתה בעיקר דתית: פסיפסים, איקונים ותבליטים.
האמנות הביזנטית מדגישה דמויות דתיות. פסיפסים בכנסיות מייצגים את ישו, מרים וקדושים.
האדריכלות הביזנטית בנתה כנסיות מרשימות. ההישג הבולט הוא בניית כיפה מעל ריבוע, כמו באיה סופיה.
המשפט הביזנטי המשיך את החוק הרומי. קוד יוסטיניאנוס והשינויים שבאו לאחריו השפיעו על חוק במדינות רבות, בין היתר באיטליה ובאזור הים השחור.
תושבים יהודים חיו בביזנטיון לאורך כל השנים. יחס השלטון אליהם השתנה עם הזמן. היו תקופות של הגבלות ופרעות, ותקופות של סובלנות.
האימפריה הביזנטית הייתה מדינה עתיקה שבירתה קונסטנטינופול (שם העיר). היא חייתה מהמאה ה-4 עד 1453.
היא נולדה כשהאימפריה הרומית התחלקה. החלק המזרחי המשיך לחיות כמדינה נפרדת.
יוסטיניאנוס היה קיסר חזק. הוא בנה את הכנסייה הגדולה איה סופיה. הוא גם ארגן את חוקי המדינה בספר אחד.
תאודורה הייתה אשת הקיסר. היא הגנה על העיר ועזרה לו להחליט נכון.
לפעמים קרו אסונות טבע ומגפות. אלה פגעו באנשים ובכלכלה.
הרקליוס הדף אויבים והפך את השפה ליוונית. אחרי כן הגיעו כוחות ערבים וכבשו חלקים גדולים.
במאה ה-9, 11 הקיסרים בשושלת המקדונית חיזקו את האימפריה. בסיליוס השני ניצח בקרבות רבים.
ב-1204 כבש צבא אירופאי את קונסטנטינופול. הם הקימו שם שלטון חדש שנחלש מאוד.
האימפריה שוקמה ב-1261, אבל העות'מאנים גדלו. ב-1453 כבש סולטן מהמט את קונסטנטינופול.
ביזנטיון הייתה מדינה נוצרית. נוצרו וויכוחים על אמונות שונות, למשל על טבע ישו ועל שימוש בתמונות בכנסיות.
הביזנטים אהבו אומנות דתית. הם קישטו כנסיות בפסיפסים יפים.
הם בנו כיפות גדולות, כמו באיה סופיה. זו כנסייה מאוד מפורסמת.
החוקים בביזנטיון נגזרו מהחוק הרומי. יהודים חיו שם במשך שנים רבות. יחס השלטון אליהם השתנה מעט במשך הזמן.
תגובות גולשים