יבוא

יבוא הוא קניית סחורות או שירותים במדינה אחרת והבאתם לשימוש או למכירה בארץ. על יבוא חלות לרוב הסכמי סחר בין מדינות. מדינות יכולות להגביל יבוא על ידי מכסות, היתרי יבוא ומסי יבוא.

היבוא והיצוא הם שני צדדי הסחר הבינלאומי. היצוא הוא שליחת סחורות מחוץ למדינה; היבוא הוא קבלתם מבחוץ. הגופים המייבאים נקראים יבואנים. יבוא קורה רק כשיש העברת בעלות מלאה על המוצר. שכירת מוצרים למשל נחשבת בדרך כלל לשירות ולא ליבוא מלא.

מ what? (הסבר מונח): יתרון עלות השוואתי הוא מצב שבו מדינה יכולה להשיג מוצר במחיר נמוך יותר מבחינה יחסית. במדינות שבהן הייצור יקר או מועט, יבוא משלים את ההיצע ומוריד חסרונות במחיר או באיכות.

מוצרי יבוא נפוצים הם חומרי גלם, מוצרים סופיים ומיכשור תעשייתי. גם שירותים נחשבים יבוא, למשל תיירות של תושבים שיוצאים לחו"ל. יבוא הון הוא הבאת כסף או נכסים מחו"ל כדי לממן השקעות.

היבוא משפיע על מאזן הסחר של המדינה. מאזן הסחר הוא ההפרש בין ערך היצוא לערך היבוא. אם יבוא גדול יותר מהיצוא יש גירעון סחר. יבואנים צריכים לעיתים מטבע חוץ כדי לשלם ליצואנים, וזה מגדיל את הביקוש למטבע זר ועלול להקטין עתודות מט"ח.


יבוא ישיר מתרחש כאשר רשת קמעונאית גדולה קונה סחורות ישירות מהיצרן בחו"ל. כך הלקוח חוסך עלויות של מתווכים והתוצר יכול להיות זול יותר לצרכן. יבוא אישי הוא קניית סחורה לשימוש פרטי, ללא פעילות יבוא רשמית.


בחוקי סחר חוץ, "יבואן" יכול להיות אדם פרטי או ישות משפטית כמו חברה. העברת תוכנה או טכנולוגיה נחשבת ליבוא גם אם היא נעשית באופן אלקטרוני. חשמל יכול להיחשב סחורה; לעומת זאת, ניירות ערך ואמצעי תשלום אינם סחורות.

יש שלוש מטרות עיקריות ליבואנים: למצוא מוצרים מכל העולם, למצוא מקורות זולים יותר, ולהשתמש בספקים זרים כחלק מרשת אספקה גלובלית.


מאזן הסחר משקף את היחס בין ייצוא לייבוא. כאשר היבוא גבוה מהיצוא, זה גירעון מסחרי. תנועות היבוא נרשמות גם בשוק המט"ח וכאשר משלמים בחו"ל מושקעת פחות מטבע זר במלאי המדינה.



בשנים האחרונות הוצעה רפורמה ליבוא במטרה להוריד את יוקר המחיה. הרפורמה אורגנה לארבעה שלבים, ונכנסה לתוקף במהלך 2022־2023:

- שלב ראשון: תקינה (כניסה לתוקף ב-1 ביוני 2022). התקינה מאפשרת התאמה לתקנות אירופאיות.

- שלב שני: תחום האנרגיה (כניסה בספטמבר 2022).

- שלב שלישי: תחום המזון (כניסה בינואר 2023). הרפורמה מאפשרת לייבא מוצרי מזון לפי תקנות אירופה. יבואנים העומדים בתנאים מוגדרים יוגדרו "יבואנים נאותים" ויקבלו הטבות.

- שלב רביעי: תמרוקים (כניסה באפריל 2023). גם כאן אומצה רגולציה אירופית. הובאו הקלות ליבוא מקביל, כולל אפשרות ליבואן מקביל ללא מסמכי היצרן, ולמימוש מסלולים קיימים לתקופה מוגבלת.

בשנת 2023 נכנס חוק המגן על יבוא מקביל. החוק מטיל קנסות של עד 100 מיליון ש"ח על מונופולים שיעכבו יבוא מקביל.

לפי דו"ח מבקר המדינה מאוקטובר 2025, ענף היבוא בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה. דו"ח המבקר מצביע על ליקויים ביישום הרפורמות, ביניהם חסמים ביורוקרטיים והיעדר תקנים וכוח אדם ברגולציה. ליקויים אלה פוגעים בפוטנציאל הורדת המחירים.

יבוא הוא קניית מוצרים או שירותים ממדינה אחרת והבאתם לארץ. מדינות יכולות לגבול יבוא על ידי מיסים או היתרי יבוא. מס על יבוא נקרא מס יבוא.

מדינות מייבאות כי הן לא מייצרות הכל, או כי המחיר בחו"ל זול יותר. יבוא נותן למדינה מוצרים שחסרים לה.

יש סוגים של יבוא: חומרי גלם, מכונות, ומוצרים סופיים. גם נסיעות לחו"ל של תיירים נחשבות ליבוא שירותים.

אם מדינה מייבאת יותר ממה שהיא מייצאת, יש לה גרעון מסחרי. זה אומר שההוצאה על יבוא גדולה מההכנסה מהיצוא.


"יבואן" יכול להיות אדם או חברה שמביאה סחורות מחו"ל. גם העברת תוכנה או טכנולוגיה מבחוץ נחשבת ליבוא.


בשנים 2022, 2023 הייתה רפורמה ליבוא כדי לנסות להוריד מחירים.

- 1 ביוני 2022: שינויי תקינה שקיבלו רגולציה אירופית.
- ספטמבר 2022: שינויים בתחום האנרגיה.
- ינואר 2023: שינויים בתחום המזון. יבואנים שיעמדו בתנאים יקבלו הטבות.
- אפריל 2023: שינויים בתמרוקים. יבוא מקביל קיבל הקלות.

בשנת 2023 חוק חדש מגן על יבוא מקביל. החוק מאפשר קנסות עד 100 מיליון ש"ח על מי שימנע יבוא מקביל.

דו"ח מבקר המדינה מאוקטובר 2025 מצא שהענף מרוכז מדי. היו בעיות בביצוע הרפורמות. אלה הפחיתו את היכולת להוריד מחירים.