יבנה היא עיר במחוז המרכז, כ־6 ק"מ מהים, בשטח של כ־29 קמ"ר. העיר הוכרזה כעיר ב־1986. במקום יש תל ארכאולוגי ובחולות ממצאים מתקופות שונות, מהאלף הרביעי לפנה"ס ועד התקופות הרומית והביזנטית.
בימי המקרא נקראה יבנאל. בתקופות שונות היתה חלק מממלכת יהודה, מאוכלסת על־ידי יהודים ופילישתים, ובה נמצאו שרידים מימי הברונזה ותקופת הברזל.
לקראת סוף בית שני היתה יבנה עיר מעורבת. בתקופת המרידות והרומאים הפכה למרכז יהודי חשוב.
אחרי חורבן בית המקדש הפך רבן יוחנן בן זכאי את יבנה למרכז רוחני. ביבנה הושבו מוסדות כמו הסנהדרין (בית דין גדול) ונקבעו תקנות חשובות על־ידי חכמים כמו רבן גמליאל.
בתקופות מאוחרות יותר שלטו במקום צלבנים, מוסלמים וממלוכים. הצלבנים בנו כנסייה על התל, והממלוכים בנו את הגשר המפורסם מעל נחל שורק.
באותן מאות התגורר בכפר ערביי בשם יִבּנא. בתקופת המנדט גדל האוכלוסין ובמלחמת 1948 הכפר נכבש, ותושביו עזבו.
לאחר 1948 הגיעו עולים ממדינות שונות. הישוב הפך למועצה מקומית וב־1986 לעיר. מאז גדל מספר התושבים, נבנו שכונות חדשות ושטח העיר הורחב.
יבנה מובילה בבנייה ירוקה בישראל: אחוז גבוה של דירות נבנו לפי תקן בנייה ירוקה. בשכונת "נאות־רבין" נבנו אלפי יחידות דיור, בתי ספר ומבני ציבור, ופארק גדול חוצה את השכונה.
בשכונות החדשות פועלת מערכת פנאומטית (צינורות תת־קרקעיים שאוספות אשפה בעזרת ואקום). הדיירים זורקים זבל לפתחי אשפה בבניין, והאשפה נשאבת דרך הצינורות למרכז מיון חיצוני. המערכת חוסכת הוצאות ותרמה לפרס חדשנות מוניציפלית.
תכנית המתאר מתייחסת לאוכלוסייה צפויה ולהוספת יחידות דיור, שטחי תעסוקה ומסחר, פארק עירוני ושבילי אופניים. הושגו הסכמי גג להקמת אלפי יחידות דיור.
העיר מאופיינת באחוז גבוה של צעירים: כ־36% תושבים מתחת לגיל 21. בשנות ה־80 ואילך נרשמה הגירה חיובית וצמיחה מהירה.
ביבנה כ־31 בתי ספר ו־149 גני ילדים. שיעור הזכאות לבגרות עומד על כ־93% (תשפ"ג). קיימים מרכזים חינוכיים מתקדמים, אשכול מדעים ותכניות ייחודיות בבתי הספר. בעיר פועלות תנועות נוער רבות ומחלקת נוער פעילה.
בעיר יש היכל תרבות, גלריה לאמנות, אמפיתיאטרון פתוח למופעים ועוד מרכזים קהילתיים. מתקיימים פסטיבלים ואירועי תרבות, ובין האמנים שגדלו בעיר יש מוזיקאים ושחקנים.
יבנה פעילה בספורט: קבוצות כדורסל וכדורגל מקומיות, היכל ספורט עירוני ושביל אופניים. הכדורסלן עמרי כספי נולד בעיר.
כבישים מרכזיים שעוברים ליד העיר כוללים את כביש 42, כביש 4 וכביש 410. בעיר שתי תחנות רכבת: יבנה מערב ויבנה מזרח. פועלת תחבורה ציבורית פנימית וקווים בין־עירוניים.
בפארק התעשייה בצפון העיר פעילות כ־250 מפעלים עם אלפי עובדים. ענפי התעשייה העיקריים הם אלקטרוניקה, מחשבים, מתכת ומזון.
תל יבנה הוא אתר ארכאולוגי מרכזי עם שכבות היסטוריות רבות. הגשר הממלוכי מעל נחל שורק הוא אתר מימי ביברס. קיימים גם בית הקשתות, פילבוקס מכלי מלחמה בריטי, וקבר רבן גמליאל שנחשב לאתר עלייה לרגל.
מגדל המים הוא סימן נוף של העיר. פארק השרון הוא פארק עירוני משודרג עם בריכות אקולוגיות ומתקני ספורט. בעיר אתר הנצחה לחללי העיר ופארק מים פעיל מאז 1985.
העיר היא ברובה יהודית ויש בה כ־70 בתי כנסת ושירותי דת עירוניים. העיר ממשיכה להתפתח בתכניות בנייה, בשכונות חדשות ובהשקעה בחינוך ובסביבה.
יבנה היא עיר ליד הים במרכז הארץ. היא הוכרזה עיר ב־1986.
באותו מקום היו אנשים כבר לפני אלפי שנים. נמצאו שם חפצים וקברים עתיקים (חפצים עתיקים).
אחרי חורבן בית המקדש קמו במקום חכמים חשובים. רבן יוחנן בן זכאי שם שם מוסד גדול שנקרא סנהדרין (בית דין גדול).
בימי הביניים בנו גשר גדול מעל נחל שורק. הגשר נבנה על־ידי הממלוכים (שלטון עתיק).
עד 1948 היה במקום כפר ערבי בשם יבנא. אחרי המלחמה הגיעו עולים מארצות שונות ובנו שכונות חדשות.
ביבנה יש שכונות חדשות, פארקים ובתי ספר. יש כאן הרבה צעירים.
בשכונה גדולה יש דירות שנבנו בדרך ירוקה (חיסכון באנרגיה). יש מערכת צינורות תת־קרקעית שאוספת את הזבל ב"שאיבה" (מערכת פנאומטית - צינורות שאוספים אשפה).
ביבנה 31 בתי ספר ו־149 גני ילדים. יש היכל תרבות, גלריה לאמנות ואמפיתיאטרון ענקי להופעות.
יש קבוצות כדורסל וכדורגל. השחקן עמרי כספי נולד ביבנה.
תל יבנה הוא גבעה עתיקה עם שרידים. הגשר הממלוכי והקבר המסורתי של רבן גמליאל הם מקומות שאפשר לראות.
ביבנה יש פארק מים גדול, פארק עירוני ודברים שמתאימים למשפחה ולילדים.
תגובות גולשים