יד

ידיים הן הגפיים העליונות מהכתף ועד קצות האצבעות. המילה "ידיים" מתייחסת בדרך כלל לידיים של האדם, אף שיש גפיים דומות בבעלי חיים כמו פרימטים.

תפקידן העיקרי של הידיים הוא לחוש באמצעות מישוש ולתמרן חפצים בעזרת אחיזה. הן עוזרות בהגשת מזון, בטיפוח עצמי, בהפעלת כלים, בתקשורת בין-אישית, בנשיאת חפצים ובפעולות הגנה או לחימה.

היכולות המיוחדות של היד מבוססות על אנטומיה מורכבת: עצמות רבות, מפרקים לאורך היד, ושרירים רבים באמה ובכף היד. החיבור של היד לכתף מאפשר טווח תנועה רחב. האצבעות מכילות מפרקים רבים שמאפשרים תנועות עדינות. האגודל מסוגל לנוע בכיוון שונה מהאצבעות ומשפר אחיזה מדויקת. בכפות הידיים ובקצות האצבעות יש ריכוז גבוה של קולטנים תחושתיים (חיישנים שמאפשרים להרגיש), יותר מרוב חלקי הגוף למעט הלשון והשפתיים.

תנועות היד ותחושת המגע נשלטות בעיקר על ידי עצבים היוצאים ממקלעת הזרוע. מקלעת הזרוע היא רשת עצבים בכתף ובצוואר ששולחת ענפים לכל האזורים של היד, הן לשרירים והן לעור.

הדם מגיע ליד דרך עורקי הכתף והזרוע. העורקים המרכזיים מתפצלים לעורק החישור ולעורק הגומד (radial ו‑ulnar), והם יוצרים שתי קשתות בכף היד: קשת עמוקה וקשת שטחית. עורקים אלה נותנים ענפים שמספקים דם מחומצן לכל רקמות היד. ורידים עמוקים ושטחיים מחזירים דם ללב; בין הוורידים השטחיים נמצא וריד המרפק התיכון, המשמש להוצאת דם בבדיקות. הנוזל הלימפטי מהיד נאסף על ידי צינורות ובלוטות לימפה, רובן באזור בית השחי.

לפי מחקרים אנטומיים, יש שתי אחיזות בסיסיות בכף היד: אחיזת כוח (power grip) ואחיזה מדויקת (precision grip). אחיזת כוח משתמשת בעיקר בארבעת האצבעות והכף, כאשר האגודל מקבע. אחיזה מדויקת היא בין קצות האצבעות והאגודל, ומתאימה לעבודה עדינה כמו כתיבה.

המעבר להליכה על שתיים שחרר את הידיים לשימושים חדשים. ההומין הראשון שסווג כסוג אדם, ושייתכן שהיה מייצר כלי אבן, הוא ההומו הביליס, לפני כשניים וחצי מיליון שנה. יכולת הייצור והשימוש בכלים תלויה ביכולת לתמרן אותם, ולכן מאפיינים אנטומיים כמו אגודל ארוך יחסית, אצבעות קצרות וכריות אצבע רחבות תרמו לכך.

במבנה הגרמי של האגודל יש מפרק בצורת אוכף שיאפשר תנועה מנוגדת לאצבעות (ניגוד), וזה חשוב לאחיזה מדויקת. גם מבנה המפרקים והחיבור של השרירים מאפשרים לעצב אחיזות שונות ולהתמודד עם הכוחות שנוצרים בעת שימוש בכלים.

השימוש בכלים התפתח לכלי מתכת ולמכונות; המהפכות הטכנולוגיות שינו את דרכי העבודה. כיום יש התאמה ארגונומית של כלים לידיים, ויש גם זרועות רובוטיות שנבנות בדמות גפיים עליונות אנושיות. בתחום הרפואה קיימים מכשירים לניתוח זעיר-פולשני שמתרגמים תנועות ידיים לתנועות מדויקות בתוך הגוף.

תנועות ידיים הן אמצעי תקשורת חשוב. מחוות כמו נופף, הצבעה או מחיאת כפיים מעבירות מסרים פשוטים וברורים. שפת הסימנים היא שפה שלמה המביעים אותה באמצעות צורת כף-היד, מיקום ותנועה וכן הבעות פנים. היא מאפשרת להבעה של רעיונות מורכבים בלי דיבור.

ידיים מתאימות גם לשימוש בהגנה ובלחימה. השרירים מאפשרים כוח רב ומהירות. אמנויות לחימה משתמשות בטכניקות ידניות התקפיות והגנתיות, ובשליטה על מפרקים ניתן להגביל תנועה של יריב. יש גם שימוש ספורטיבי בידיים, כמו באגרוף ובקראטה.

ידיים הן הגפיים שמתחילות בכתף ונגמרות בקצות האצבעות. בדרך כלל כוונת המילה היא לידיים של אדם.

ידיים משמשות למישוש, לאחיזה ולנשיאה. הן עוזרות להגיש אוכל, להפעיל כלים ולתקשר עם אחרים.

בתוך היד יש הרבה עצמות, מפרקים ורקמות שריר. האגודל מיוחד כי הוא יכול להתרחק מהאצבעות ולגעת בהן. בקצות האצבעות יש הרבה חיישני מגע. הם עוזרים להרגיש היטב.

תנועות המוח לעצב ולעור עוברות בעזרת רשת של עצבים בכתף שנקראת מקלעת הזרוע. העצבים גורמים ליד לזוז ומדווחים על מגע.

דם מגיע ליד בעורקים ומחוזר בעורקים שנקראים וורידים. את הדופק אפשר להרגיש בשורש כף היד ובמרפק. הנוזלים מהיד נאספים בקשרי לימפה בבית השחי.

יש שתי אחיזות חשובות: אחיזת כוח (הכף והאצבעות מחזיקות חזק) ואחיזה מדויקת (אגודל מול אצבעות, כמו כשהמחזיקים עיפרון). בני אדם החלו להשתמש בכלים לפני מיליוני שנים. אדם קדמון בשם הומו הביליס כנראה עשה כלי אבן ראשונים. היום יש מכשירים ושרירים שמותאמים לעבוד עם כלים, ויש גם רובוטים שמחקים ידיים אנושיות.

תנועות ידיים מעבירות מסרים. דוגמאות: ניפוי לשלום, הצבעה, מחיאת כפיים. שפת הסימנים משתמשת בידיים והבעות פנים כדי לדבר בלי קול.

ידיים יכולות לשמש להגנה עצמית. אמנות לחימה כמו קראטה משתמשת בידיים לתנועות מבוקרות.