יהדות בולגריה היא קהילה יהודית שהתקיימה באזור בולגריה מהמאה ה־2 עד היום. הקהילה הגיעה לשיא מספרי ב־1945, כשמנתה כ־49,172 נפשות. ראשוני היהודים היו רומניוטים, יהודים שהתיישבו באזור בתקופה הרומית. יש עדויות ארכאולוגיות לצד מסמכים על בתי כנסת ופעילות דתית בערים כמו גיגן, פלובדיב וקיוסטנדיל.
לאחר חורבן בית שני גדלה הנוכחות היהודית בבלקן. ממצאים מראים קהילות ופרקטיקות דתיות כבר במאות ה־2, 4. חלק מהמסקנות מוקדמות נבדקו מחדש במחקר המודרני, אך ברור שהיה מארג קהילתי ועסקי ביישובים גדולים על נתיבי מסחר.
בימי האימפריה הבולגרית הראשונה היו יחסים מסחריים עם ממלכת הכוזרים. יהודים שימשו לעתים מתווכים מסחריים, והיה להם השפעה תרבותית על חלק מהחברה הבולגרית. בתקופת בוריס הראשון (המאות ה־9, 10) נרשמה השפעה יהודית על עניינים דתיים ולעיתים אף על הכתב הגלגוליתי שפתח את הדרך לכתב הקירילי.
במהלך המאה ה־12, 14 ידעו יהודי בולגריה תקופה של פריחה יחסית. בטרנובו ובפלובדיב נודעו היהודים כאוריינים, רב־לשוניים וסוחרים מצליחים. הייתה גם חשיפה לחריפות: מסעות צלב ופרעות פגעו בקהילות מקומיות.
בתקופת השלטון העות'מאני הגיעו לבולגריה גלים של מגורשים, במיוחד מנגב ספרד ופורטוגל במאה ה־15. אלה שינו את אופיין של הקהילות והעניקו להן צביון ספרדי. בתקופה הזו הקהילה התפתחה כלכלית ותרבותית, אך מאוחר יותר, עם שקיעת האימפריה, המצב הכלכלי של יהודי בולגריה הידרדר בשל מלחמות ועימותים.
בתקופה העות'מאנית התגבשו קהילות בווידין, ניקופול, סופיה, פלובדיב ופלבן. הקהלים השונים, ספרדים, רומניוטים, אשכנזים והונגרים, שמרו זהות חלקית משלהם, אך בתקופה מאוחרת יותר נטמעו רבות מהקהילות תחת ההשפעה הספרדית.
לאחר 1878, בצל עצמאות בולגריה, הובטח ליהודים חופש פולחן וזכויות אזרחיות. הוקמה קונסיסטוריה מרכזית ומונו רבנים, הופעלו בתי ספר ופרחה פעילות ציונית מאז סוף המאה ה־19. במקביל נרשמו מתחים פנימיים בין רבנות וממסד לבין התנועה הציונית על אופייה של הנהגת הקהילה.
בין מלחמות הבלקן ומלחמת העולם הראשונה חוו היהודים פגיעות רבות. באמצע שנות ה־30 התחזקה בקרבה של בולגריה לגרמניה הנאצית, והאנטישמיות הפכה ממוסדת בהדרגה.
ב־1940, 1941 נחקק חוק הגנת האומה, שחיקה את זכויות יהודי בולגריה והגבילה את חייהם הציבוריים והכלכליים. כ־9,000 יהודים נשלחו לעבודות כפייה. ב־1943 נחתם הסכם חשאי שהוביל לגירושם של כ־11,343 יהודי תראקיה, מקדוניה ופירוט למחנות ההשמדה. במרץ 1943 כשל ניסיון לגירוש יהודי "בולגריה הישנה" אחרי מרד אזרחי, התנגדות של ראשי קהילות, פוליטיקאים וכמרים שהדפו את המהלך, אך גירושי היהודים משטחים שסופחו בוצעו.
בחודשים שאחרי גורשו יהודים מסופיה לערי שדה, וחלק נכבד מצא את דרכו לעבודה קשה ולמחנות ריכוז. מאות כמה נעקרו מצאתם ונלחמו בפרטיזנים; כמה מהם נהרגו בהיתקלויות.
לאחר המלחמה חודשה פעילות ציונית, והעלייה לישראל התגברה. חלק ניכר מהקהילה עלה במסגרת עליות 1948, 1952, ובכך צוינה ירידה חדה במספר היהודים בבולגריה. ב־2022 ישנם כ־5,500 יהודים בבולגריה.
מפקדי אוכלוסין מתחילת המאה ה־20 ועד לאחר מלחמת העולם השנייה מראים שינוי גדול: מ־33,307 יהודים בשנת 1900 עלה המספר עד כ־49,172 ב־1945, ואז צנח בעשורים שאחר כך בעקבות עליות והגירה. בשנות ה־50 וב־60 נרשמה ירידה נוספת; בשלהי שנות ה־90 וראשית המאה ה־21 נרשמה יציבות יחסית במספרי הקהילה.
בין המאה ה־19 לתחילת ה־20 הקימו יהודים בתי ספר, אגודות תרבות ומקהילות מוזיקליות. במאה ה־20 התפתחו מוסדות חינוך קהילתיים ורשתות ציוניות. הכלכלה הקהילתית התבססה על מסחר, מלאכה ובשנות ה־20 גם על בנקאות קהילתית. בימי החוק להגנת האומה הוחרמו נכסים רבים, ולאחר 1944 התקיימו ניסיונות לתיקון הנזקים.
בסופו של דבר, הקהילה שעברה פרקים של פריחה ורדיפה נשארה פעילה במרכזים כמו סופיה ופלובדיב, אך קטנה משמעותית ביחס לשיאה.
יהודים חיו בבולגריה כבר לפני הרבה שנים. הקהילה גדלה ונחלשה במשך הדורות. בשיאה ב־1945 גרו שם כ־49 אלף יהודים.
היו קבוצות יהודים ישנות שנקראו רומניוטים. הם חיו בערים כמו פלובדיב. בתקופות שונות הגיעו לבולגריה גם יהודים ממקומות אחרים, כמו ספרד ופורטוגל. אלה הביאו ידע, מסחר ומלאכות.
בעת השלטון העות'מאני יהודי בולגריה עסקו במסחר ובמלאכה. אחרי שבולגריה קיבלה עצמאות ב־1878, נולדו בתי ספר יהודיים והתארגנות קהילתית. לקראת סוף המאה ה־19 התחילה תנועה ציונית. ציונות היא רעיון של תנועה שאפתה להקים בית לאומי לעם ישראל.
במלחמת העולם השנייה חלו אירועים קשים. נחקקו חוקים שפגעו בזכויות היהודים והרבה יהודים סבלו. במרץ 1943 ניסו לגרש חלק מהיהודים למחנות הרג. בזכות מאבקים של אנשים, חלק גדול מהיהודים בבולגריה לא גורש, אבל יהודים משטחים שסופחו גורשו ונרצחו.
לאחר המלחמה רבים מבני הקהילה עלו לישראל. מאז מספר היהודים בבולגריה קטן מאוד. ב־2022 חיו שם כ־5,500 יהודים. היום יש קהילות בנסיונות ערים, בתי כנסת ובתי ספר שבהם לומדים עברית ומנציחים את ההיסטוריה.
עובדות קטנות:
- קהילה גדולה הייתה בסופיה, הבירה.
- בתקופות שונות היו גם מקהלות, בתי ספר ותזמורות יהודיות.
- חלק מבני הקהילה עבדו בסחר, בחנויות ובמלאכות פשוטות.
הסיפור של יהודי בולגריה הוא על חיים, עבודה, קשיים ותקווה לעתיד.
תגובות גולשים