יהדות פיימונטה

יהדות פיימונטה נוסדה במחוז פיימונטה שבצפון-מערב איטליה במאה ה-15. מייסדי הקהילה היו בעיקר מגורשי ספרד שהגיעו דרך פרובאנס שבדרום-מזרח צרפת. כיום קיימות שלוש קהילות פעילות: טורינו, קזאלה מונפראטו וורצ'לי. קהילת טורינו נותנת שירותי דת לשאר המקומות ומנהלת תוכנית לשיקום בתי כנסת; במחוז יש היום 12 בתי כנסת פתוחים לקהל.

יהודים הגיעו לצפון איטליה בשל רדיפות במקומות אחרים, כולל אחרי מסעי הצלב ומגרמניה. לפיימונטה הגיעו יהודים בעיקר אחרי בריחתן מדרום-מזרח צרפת, כמה עשורים לאחר גירוש ספרד. קבוצות נוספות הגיעו מאזור הריין ומאביניון בצרפת, שם היו להם תפקידים בבנקאות.

שלטון בית סבויה קיבלו את היהודים כדי לקדם את המסחר בנמלים של הים התיכון ובאזור הבנלוקס. היו תקופות של קבלה כלכלית לצד הגבלות חברתיות: נאסר על בניית בתי כנסת חדשים, רכישת נכסים והצטרפות לגילדות (אגודות מקצועיות). יהודים הוגבלו גם בחינוך ובנשיאה בצבא, וחויבו לשאת טלאי צהוב (סימן צבאי/חברתי). כתוצאה, רבים פנו לבנקאות, להלוואות ולמסחר בבגדים משומשים. הם קיבלו זיכיונות ייחודיים להפעיל בתי עבוט (חנויות שהעניקו הלוואות בעד משכון חפצים).

במאה ה-18 הוכרחו יהודים לגור באזורים סגורים שנקראו גטו (שכונות מופרדות רק ליהודים). לעיתים נדרשו לאטום חלונות הפונים לרחובות שבהן נערכו תהלוכות דתיות נוצריות.

בימי הכיבוש הצרפתי הוקלו מגבלות על היהודים. לאחר נפוליאון חזרו חלק מהמגבלות, אך ב-1848 המלך קרלו אלברטו והפרלמנט העניקו שוויון זכויות מלא ליהודים. מאז נטלו חלק בחיים הציבוריים, הכלכליים והתרבותיים. יהדות פיימונטה היכרכה בהתבוללות ובמעבר לערים תעשייתיות ותרבותיות.

במהלך הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה סבלו יהודים; חלק הסתתרו והצטרפו להתנגדות. בתחנת הרכבת Porta Nuova בטורינו ניצבת אנדרטה לזכר 400 מהנספים מתוך 1,414 שנלקחו על ידי הגרמנים, ואחרים שבו לעיר אחרי המלחמה.

בערים רבות בפיימונטה יש עדויות לקהילות שהיו פה בעבר: גטו היסטורי (שכונה סגורה), מעברים פנימיים בין חצרות, חנויות ובתי מלאכה בקומות הראשונות ובתים למגורים מעליהן. נשמרו בתי קברות, בתי כנסת ומוזיאונים המראים את החיים היהודיים המקומיים.

בתי הכנסת בפיימונטה בולטים בסגנון בארוקי פיימונטזי, בהשפעה ממזרח צרפת. דוגמה מרכזית היא בית הכנסת של קזאלה מונפראטו, שנבנה ב-1595 ושונה בסוף המאה ה-18 בסגנון הבארוק. ההיכל מעוטר בברזל רקוע ובקמרונות עם סטוקו (קישוט גבס). מול הקיר המזרחי מוצבת בימה, במה מרכזית לשעת הדרשה והתפילה. בית הכנסת של קארמניולה קטן יותר ומתקופת הגטו; הבימה שלו מעוטרת ויצר אותה האדריכל בנדטו אלפיירי, מה שמעיד על מעמד מסוים של הקהילה בעבר. בית הכנסת שוקם וכיום פתוח לביקורים.

יהדות פיימונטה קמה במאה ה-15 בצפון-מערב איטליה. רבים מייסדי הקהילה באו מספרד ומהפרובאנס שבצרפת.

יש היום שלוש קהילות עיקריות: טורינו, קזאלה מונפראטו וורצ'לי. טורינו עוזרת לשאר הקהילות ומשקמת בתי כנסת. יש במחוז 12 בתי כנסת פתוחים.

יהודים עברו לפיימונטה אחרי רדיפות במקומות אחרים. חלקם הגיעו גם מאזור הריין ומאביניון. הם עבדו במסחר ובבנקאות.

שלטון בית סבויה רצה שיהודים יעזרו במסחר. אבל היו גם חוקים קשים: אסור היה להם לבנות בתי כנסת חדשים או להצטרף לאגודות מקצועיות. הם נאלצו לחיות בגטו (שכונה נפרדת רק ליהודים). חלק עבדו בהלוואות ובבתי עבוט, חנויות שהן גם מקום להלוואות.

בתי הכנסת בפיימונטה מעוטרים בסגנון בארוק. בית הכנסת בקזאלה מונפראטו נבנה ב-1595 ושופץ בסגנון זה. יש בו בימה, במה לשיעור ולדרשה. בית הכנסת בקארמניולה קטן יותר. הוא מעוצב יפה ונבנה על ידי אדריכל חשוב בשם בנדטו אלפיירי. היום בתי הכנסת שוקמו ופתוחים למבקרים.