יְהוֹאָשׁ (יוֹאָשׁ) היה מלך יהודה בשנים 836, 797 לפני הספירה. הוא בנם של אחזיהו וצִבְיָה מבאר שבע. בנו אמציה ירש אותו כמלך.
אמו של יהואש נקראה צביה. לפי מסורת מסוימת, משפחתו קשורה לדמויות מרכזיות במקרא כמו הנביא ישעיהו.
בעתליה, אמו של אחזיהו, השמידה רוב מבני המלוכה. יהושבע, בת המלך, גנבה והסתרה את יהואש בחדר המיטות במקדש. הוא חומש שם שש שנים עד שיהוידע הכהן תכנן מהפכה והכתירו למלך.
חוקרים רבים סבורים שסיפור המרד נכתב בצורה תעמולתית. המושג אוזורפציה, לקיחתשלטון שלא בדרך לגיטימית, מסביר דגם ספרותי שמופיע בסיפורים עתיקים אחרים. דוגמה דומה היא סיפור אידרימי, שבה נעשה ניסיון להצדיק עלייתו לשלטון של מי שלקח את הממלכה בכוח.
תפקידו של יהוידע הכהן בעידוד הכתרת יהואש חיזק מאוד את מעמד הכהונה. יהואש הומלך כילד, ולכן יהוידע שימש למעשה כעוצר ויועץ בתקופתו הראשונה.
בהמשך נוצרו מתחים בין המלך לבין הכהנים. לפי דברי הימים, סכסוך זה הוביל להוצאתו להורג של זכריה בן יהוידע. ספר דברי הימים מציג את המעשה כחטא של המלך.
שני אירועים בולטים בתקופת שלטונו שובצו בספרי הנביאים וההיסטוריוגרפיה: בדק בית המקדש, שבו בוצעו תיקונים ופיקוח על אוצרות המקדש; ומסעו של חזאל מלך ארם נגד יהודה.
בכתבי דברי הימים הפלישה של חזאל מובאת כהענש על חטאי העם ועל רציחתו של זכריה. בספר מלכים הסיפור מובא ללא פירוש מוסרי כזה.
יהואש נרצח על ידי קושרים מבין עבדיו, אנשי חצרו. ספר מלכים מספר שנקבר "עם אבותיו" בעיר דוד. ספר דברי הימים מוסיף שהוא נקבר בעיר דוד אך לא בקברות המלכים, דבר המוצג כהשפלה או כעונש.
יואש היה מלך יהודה. הוא שלט בערך ב-836, 797 לפני הספירה. אביו היה אחזיהו ואמו צביה.
בנו של יהואש נקרא אמציה. משפחתו מוזכרת בסיפורי המקרא.
אימא של אחיו רצתה להרוג את כל בני המלוכה. יהושבע, בת המלך, הסתירה את יואש במקדש. הוא היה חבוי שם שש שנים. הכהן יהוידע ארגן הכתרה והוא הוכתר למלך כשהיה ילד.
יהוידע, הכהן (זהו אדם שמנהיג עבודה במקדש), עזר לו הרבה. יואש שידרג ותיקן חלקים במקדש. מאוחר יותר היה מריבה גדולה בין המלך לכהנים. גם חזאל, מלך ארם, יצא למלחמה נגד יהודה.
בסוף חיי המלך, כמה אנשי חצר שלו הרגו אותו. יש מחלוקת במקורות האם קברו אותו בקברות המלכים.
תגובות גולשים