הציור פורסם על ידו בספר באיטלקית שנדפס ב-1638
ר' יהודה אריה ממודנה (ריא"ם) נולד בונציה ב-1571 להוריו יצחק ורחל דיאנה ממודנה. משפחתו הגיעה ממודנה אחרי גלות מצרפת. כבר בילדות נחשף כעילוי: בגיל שנתיים וחצי קרא את ההפטרה בבית הכנסת, ובגיל שלוש תרגם קטעים מן התורה לאיטלקית. בגיל עשר למד בפדובה והרחיב את ידיעותיו גם בספרות איטלקית, מוזיקה, משחק וריקוד.
בגיל תשע-עשרה נשא לאישה את רחל, בת דודתו. חייו אישיים היו קשים: התמכר להימורים, הפסיד את רכושו, אחד מבניו מת ושני אחרים נקלעו לסבל, אחד נרצח, והשלישי נסע לברזיל וחזר רק אחרי מותו. אשתו חלתה במחלת נפש.
היה תלמידם של הרב שמואל יהודה קצנלבוגן ושל רבי שמואל בן אלחנן יעקב ארקיוולטי. עבד כמורה, ובגיל 23 מונה לדיין (שופט בבית דין) ולדרשן (מרצה דרשות) בונציה. שימש גם כראש ישיבה כללי של ונציה. דרשותיו משכו מאזינים יהודים ואף נוצרים. בין תלמידיו היה רבי שאול לוי מורטרה. בנוסף לפעילותו התורנית ניהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה בגטו של ונציה.
רבי יהודה אריה נפטר בונציה ב-21 במרץ 1648.
בגיל 13 כתב חיבור נגד הימורים בשם "סור מרע". בספר זה הוצג דו-שיח בין שני צעירים, אלדד ומידד, על הסכנות בהימורים, והופיעה כבר סגנונו השחוק.
עסק בפולמוס עם נוצרים ובטיעונים על סמכות התורה שבעל פה (המסורת בעל־פה של ההלכה). בין כתביו נמצאים "מגן וחרב", "שאגת אריה" ו"מגן וצנה". הוא טען נגד חלק מהטענות של מתנגדי הרבנות, וביקר גם את אוריאל אקוסטה.
הרבה לעסוק בביקורת נגד הקבלה (המסורת המיסטית היהודית) ובספר הזוהר (ספר מרכזי בקבלה). ב-1639 כתב את "ארי נוהם", שבו טען שהזוהר הוא חיבור מאוחר ולא בן תקופתו של רבי שמעון. הוא הצביע על סממנים לשוניים ותכנים מאוחרים כדי לתמוך בטענתו. הספר נדפס רק אחרי מותו, ב-1840, וגרר תגובות של רבנים שחיפו על הקבלה, בין השאר עבודות של הרמח"ל ורבנים נוספים.
עם צאתו לאור נטל ספרו חלק בביקורות של אנשי תנועת ההשכלה נגד המסורות המיסטיות. חיבוריו הגיעו גם לתימן והושפעו מהם רבנים כמו יחיא קאפח, שעמד בראש תנועת דור דעה.
בשנת 1998 נחגגה 350 שנה לפטירתו בכינוס מדעי שערך מכון בן צבי ומכון לחקר יהדות איטליה. הרצאות הכנס פורסמו בספר "אריה ישאג" (2003).
חיבר גם פיוט בשם "יום זה יהי משקל" ליום כיפור קטן.
הציור פורסם על ידו בספר באיטלקית, 1638
יהודה אריה ממודנה נולד בונציה ב-1571. הוריו היו ממודנה. כבר כילד היה חכם מאוד. בגיל שנתיים וחצי קרא בהפטרה בבית הכנסת. בגיל שלוש תרגם קטעים מן התורה לאיטלקית.
למד בפדובה והכיר גם מוזיקה ותיאטרון. בגיל 19 נשא את רחל. חייו לא היו קלים. הוא התאבק בהימורים. אחד מבניו מת, אחר נרצח, והשלישי נסע רחוק לברזיל וחזר אחרי מות אביו. אשתו חלתה במחלה קשה.
היה מורה ושופט דתי (דיין). הוא נשא דרשות רבות, ולפעמים גם נוצרים שמעו אותן. ניהל גם תיאטרון ובית ספר למוזיקה בגטו של ונציה. נפטר בונציה ב-1648.
בגיל 13 כתב ספר נגד הימורים בשם "סור מרע". הוא אהב לכתוב ולריב במילים עם אנשים שהתווכחו איתו.
כתב גם ספר חזק שנקרא "ארי נוהם" (1639). בספר הזה כתב שהוא חושב שהזוהר (ספר מיסטי חשוב) לא נכתב בזמנו של רבי שמעון. זה עורר ויכוח גדול בין חכמים. הספר הודפס בסופו של דבר ב-1840.
חיבוריו הגיעו גם לתימן. שם היו מי שהושפעו מהם. ב-1998 נערך כנס לזכרו, והרצאות הכנס הודפסו בספר בשם "אריה ישאג".
שיר תפילה שלו נקרא "יום זה יהי משקל" והוא ליום כיפור קטן.
תגובות גולשים