יהודה בורלא

יהודה בורלא (18 בספטמבר 1886, 7 בנובמבר 1969) היה סופר עברי בולט וזוכה פרס ישראל לספרות יפה בשנת 1961.

נולד בירושלים למשפחה ספרדית רבנית. עד גיל 18 למד תורה וישיבה, אחר כך סיים את בית הספר למורים "עזרה" והפך למורה ומנהל בתי ספר מטעם ההסתדרות הציונית (ארגון שפעל לקידום חיי החברה והחינוך היהודיים).
במלחמת העולם הראשונה שירת כמתורגמן לקצינים גרמנים. אחרי המלחמה ניהל את בתי הספר העבריים בדמשק, וחזר לארץ כשסגרו אותם ב-1922.
בשנים 1923, 1926 ניהל את בית הספר בזכרון יעקב. לימד גם בבית-הספר הריאלי בחיפה ובאחד העם בתל אביב (1933, 1944). כיהן כראש המחלקה הערבית בהסתדרות, היה יושב-ראש מכון גנזים מסוף 1956 ונבחר ליו"ר אגודת הסופרים ב-1957. אחרי מלחמת ששת הימים היה בין מייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה".
נשא את מרים גולדברג; להם נולדו ארבעה ילדים. נפטר ב-1969 ונטמן בקריית שאול בתל אביב.

יצירתו עוסקת ביהדות המזרח ובירושלים העתיקה. כתב רומנים היסטוריים, ביניהם על רבי יהודה הלוי ועל הרב יהודה אלקלעי.
נושא חוזר בעבודתו הוא האהבה, לעתים כאהבה שאינה מספקת וסובלת. בין ספריו: "עלילות עקביה", "אשתו השנואה", "נפתולי אדם" ו"בקדושה".
הוא מצטיין בסיפורי מסע על גיבור נודד, שמשלבים התרחשויות חיצוניות עם עומק פנימי של הדמויות.

רחובות בערים רבות נקראו על שמו, וב-1996 הונפק בול עם דיוקנו בסדרה על סופרים עבריים. ארכיונו שמור במכון גנזים בבית אריאלה בתל אביב.

יהודה בורלא (1886, 1969) היה סופר. סופר = כותב ספרים.

נולד בירושלים במשפחה של רבנים. למד בבית ספר למורים ועבד כמורה. ההסתדרות = ארגון שעזר לארגן חינוך ועבודה.
במלחמת העולם הראשונה עבד כמתורגמן, כלומר תרגם דברים מקבוצה אחת לאחרת. אחרי המלחמה ניהל בתי ספר בדמשק. חזר לארץ ב-1922.
היה מנהל ומורה במספר בתי ספר בארץ. נשא לאישה את מרים. היו להם ארבעה ילדים.
נפטר ב-1969 ונטמן בתל אביב.

כתב סיפורים על יהודים שחיו במזרח ועל ירושלים העתיקה. כתב גם רומנים על דמויות היסטוריות כמו רבי יהודה הלוי.
הרבה מספריו מדברים על אהבה ועל אנשים שעוברים מסע.

יש רחובות שקראו על שמו. ב-1996 הופיע בול שבו מופיע פניו. הארכיון שלו שמור במכון גנזים בתל אביב.