יהודה לייב הלוי אשלג

יהודה לייב הלוי אשלג (1884, 1954), מכונה "בעל הסולם" על שם פירושו לספר הזוהר. היה אדמו"ר, מקובל ומחנך שחיבר את פירוש הסולם וספר "תלמוד עשר הספירות" על ה'עץ חיים', עבודות שמטרתן להנגיש את תורת הקבלה (תורת הסוד היהודית) לרבים. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תשי"ג.

נולד בלוקוב שבפולין, למד בישיבת גור בוורשה והיה תלמיד אדמו"רים מקומיים. כבר בצעירותו התעניין בלימוד הקבלה, ולעתים חיבב ללמוד בעילום שם. נישא בגיל 19 ועבר לוורשה, שם הוסמך לרב ושימש כדיין ומורה למשך כ־16 שנים. אחרי פטירת מורו עלה לארץ ישראל ב־1921 והתיישב בעיר העתיקה בירושלים, שם התחילו להיקבץ סביבו תלמידים ללימודי קבלה.

בתקופה הראשונה בארץ פרנס את משפחתו מעיבוד עורות וייצור סבון. אחר כך התמנה לרב של פרבר בגבעת שאול והקים שם בית מדרש ללימוד הוראה ותורת הנסתר. בין השנים 1926, 1928 שהה בלונדון וכתב שם חלק מתלמוד עשר הספירות ופירושים רבים.

הלחין ניגונים לתפילות ולזמירות, ובין השאר לחן ארוך ל"למנצח על שושנים". נפטר ביום הכיפורים 1954 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

היה תומך בעלייה לארץ ישראל. אחרי הצהרת בלפור ראה בכך אות משמיים לעידוד עלייה. יזם בקהילה בפולין ניסיון לארגן קבוצה של משפחות שעודדו עלייה, אך היוזמה בוטלה לאחר שהתעוררו טענות נגדו. ביום הכרזת העצמאות ציין שהוא ראה בכך תחושת שמחה קטנה. הוא הסביר שהגאולה מוצעת כמתנה, אך שהעם עדיין צריך להתקדם בלימוד ובהבנת הזוהר כדי לקבלה במלואה.

פעל בקשר עם מנהיגים ביישוב וברך לפגישות עם אישים מפוליטיקה ותרבות. נפגש, בין היתר, עם דוד בן־גוריון ודמויות נוספות מהציבור.

עיקר תורתו דן בסתירה שבין אגואיזם, הרצון לקבל לעצמך, לבין אלטרואיזם, הרצון להשפיע ולתת לאחרים. לפי רעיונו, המטרה הרוחנית של האדם היא להפוך מאגואיסט לאלטרואיסט. הוא הדגיש שהשינוי צריך להיות מתוך כוונה רוחנית, כלומר "לשם השם", לטובת האל ותיקונו, לא למטרות אישיות.

היה מעורב בביקורת תרבותית־חברתית: חשש מהתפשטות אגואיזם בחברה, וראה בכך סכנה גדולה לעתיד האנושות. למרות עניינו ברעיונות חברתיים, לא קיבל השקפה חומרית או חיצונית בלבד, וטען שעל השינוי להיות פנימי ורוחני.

ראה ברב מקובל ובמורה בעל השגה רוחנית תנאי הכרחי להתקדמות בלימוד הרוחני.

פעל להנגשת הקבלה דרך פירושים ברורים וספרים שיכלו לשמש תלמידים ולימודים מערכתיים. בצד זאת הדגיש שלא נכון להגשמה, כלומר להפוך מושגים רוחניים לדברים פיזיים ומוחשיים.

לא הותיר ממשיך רשמי. תלמידיו והקהילה המשיכו להפיץ את חיבוריו ואת שיטת לימודו בקרב הציבור.

עבודותיו המרכזיות הן פירוש הסולם על ספר הזוהר ו"תלמוד עשר הספירות". חיבר גם חיבורים נוספים והלחין ניגונים שהגיעו לקהל המתפללים והלומדים.

יהודה לייב הלוי אשלג (1884, 1954) נקרא גם "בעל הסולם". הוא היה רב ומלמד שקידם את לימוד הקבלה. קבלה היא תורת הסוד ביהדות. הזוהר הוא ספר חשוב בקבלה.

נולד בפולין. למד בישיבה, נישא וישן כשהוא לומד ומלמד. עלה לירושלים ב־1921. שם היו לו תלמידים שלמדו קבלה.

חשב שחשוב לעלות לארץ ישראל. שמח על הקמת המדינה, אבל אמר שעדיין צריך ללמוד ולהשתפר כדי שהדבר יתקבל במלואו.

פגש עם מנהיגים חשובים כדי לדבר על רעיונותיו. כתב ספרים להקל על הלימוד.

הסביר שכל אדם מתקשה בין רצון לקבל לעצמו (אגואיזם, רוצה רק לעצמו) לבין רצון לתת לאחרים (אלטרואיזם, רוצה לעזור ולהשפיע). הוא חשב שצריך ללמוד להפוך מרצון לקבל לרצון לתת.

כתב ספרים שמסבירים את הקבלה במילים ברורות. לא רצה שאנשים יבינו רע את הרעיונות ויפסיקו לחשוב על המשמעות הרוחנית.

החיבורים המרכזיים שלו הם פירוש הסולם ותלמוד עשר הספירות. הלחין גם שירים ולחנים לתפילות.

נפטר ביום הכיפורים 1954. נקבר בהר המנוחות בירושלים.