יהודה לייב מטמון-כהן (1869, 1939) היה מחנך ואיש ציבור עברי. נולד בכפר אוסטיה בפודוליה שבאימפריה הרוסית. למד תורה, שפות ומדעים באופן פרטי, ועבד כמורה בפולין ובבסרביה. בשלהי המאה ה-19 הנהיג הוראה בעברית ופעילות ציונית, והקים בתי-ספר עבריים בערים שונות.
בשנים הראשונות עבד מטמון כמורה בביאליסטוק ובקלרש, וייסד בית-ספר עברי שבו לימד עברית וחינך לחיבת ציון (תנועה שתמכה בשיבת יהודים לארץ ישראל). ב־1897 עבר עם אשתו פניה לאודסה, שם ניהל בית-ספר ועזר להצהיר על זהות יהודית וציונית בקרב הסטודנטים.
בני הזוג למדו באוניברסיטת ברן בשווייץ. בשנת 1904 קיבל מטמון דוקטורט במדעי היהדות ובשפות המזרח. באותה שנה עלו השניים לארץ, ומטמון ניהל בית ספר בחביב בראשון לציון, כשהוא מקדם את השפה העברית בחינוך.
בקיץ 1905, אחרי שעזב את משרתו, פתח יחד עם אשתו ביפו בית-ספר פרטי בשתי חדרים. הם קראו לו "הגימנסיה העברית", בית ספר על־יסודי (כמו תיכון) שבו שפת ההוראה היא עברית. ב־1909 הועברה הגימנסיה לאחוזת בית, הקבוצה שייסדה את תל אביב, ונקראה בהמשך גימנסיה הרצליה.
מטמון ניהל גם תקופה את הגימנסיה ברחביה בירושלים (1912). ב־1909 יסד ביפו את אגודת הטבע בארץ ישראל, שאירחה הרצאות במדע וקידמה חקר הטבע בארץ. הוא פרסם ספרי לימוד במדעים והוציא עיתון בשם "העברי" כדי לקדם את העברית.
היה פעיל בקידום השפה העברית: דרש ששמות רחובות יהיו עבריים, קידם עבודה עברית והצטרף לגדוד מגיני השפה. נטען שרבים ממילות הבית השני של ההמנון "התקווה" מיוחסות לו.
בשנת 1914 הוביל קבוצה לתכנון עיר גנים חדשה, עם כללים להגנה על חקלאות, עבודה עברית ושפה עברית. קבוצה זו הקימה את רמת גן, ומטמון התיישב בה ב־1923. במהלך חייו נטע גנים וזכה לכינוי בגן על שמו בהר שאול, ורחוב על שמו נמצא סמוך למבנה הגימנסיה.
נפטר בתל אביב ב־7 במרץ 1939 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור. בן בולט שלו, ד"ר אברהם מטמון (1900, 1974), היה רופא. בתו עבריתה גלצקי (1906, 2002) הייתה מחנכת. עוד צאצאים כוללים את לאה ליבוביץ.
מטמון כתב מחקר על התפתחות השפה העברית ודוקטורט שפורסם בגרמנית. הוא גם חיבר ספרי לימוד בעברית בתחומי המדעים וקידם פרסומים בשפה העברית.
יהודה לייב מטמון-כהן (1869, 1939) היה מורה חשוב. הוא נולד בכפר באימפריה הרוסית. למד תורה, שפות ומדעים. הוראה בעברית חשובה בשבילו.
מטמון פתח בתי-ספר עבריים בערים שונות. חיבה לציון היא תנועה שתמכה בחזרת יהודים לארץ, והוא חינך בעזרתה. ב־1905 הקים עם אשתו ביפו את "הגימנסיה העברית". גימנסיה זה בית ספר על־יסודי, כמו תיכון.
הגימנסיה עברה לאחוזת בית, הקבוצה שייסדה את תל אביב. אחר כך היא נקראה גימנסיה הרצליה. מטמון גם עבד בירושלים וייסד אגודה של מדע וטבע. הוא כתב ספרי לימוד בעברית.
מטמון קידם שימוש בעברית בשמות רחובות ובעבודה. רבים מיחסו לו מילים בבית השני של ההמנון "התקווה". הוא עזר להקים את רמת גן וגר שם מאוחר יותר.
נפטר בתל אביב ב־1939 ונקבר בטומפלדור. יש גן ורחוב על שמו.
הוא כתב מחקר על השפה העברית וספרי מדע בעברית.
תגובות גולשים