יהודה לייב הכהן פישמן מימון (1875, 1962) היה רב, מנהיג ציוני-דתי ומדינאי ישראלי. הוא נמנה עם מייסדי תנועת המזרחי (התנועה של הציונות הדתית), היה מחותמי מגילת העצמאות (הכרזת העצמאות של מדינת ישראל), שימש כחבר כנסת ושר הדתות הראשון של מדינת ישראל, וייסד את "מוסד הרב קוק", מכון מחקר והוצאה לאור תורנית.
נולד במרקולשט שבבסרביה, אז באימפריה הרוסית. למד בישיבות בליטא והושפע במיוחד מהגאון מווילנה. הוסמך לרבנות על ידי רבנים בולטים, והיה מקורב בין היתר לרב קוק. בתחילת דרכו שימש כמגיד (דרשן) וברבנות בכמה ערים. בהמשך התקרב לתנועת חובבי ציון וניהל פעילות ציונית בדרום רוסיה, דבר שהוביל למעצרו. הוא היה מהחלוצים של התנועה המזרחית, ונודע גם כ"המזרחי הנודד" בעקבות מסעותיו לחיזוק הציונות הדתית באירופה.
הֶעָלה לארץ ב-1913 והתיישב בתל אביב. במלחמת העולם הראשונה גורש עם שאר הנתינים הרוסים ונשלח לארצות הברית. בשנת 1919 שב ועמד בראש המזרחי בארץ, ערך את העיתון "התור" ופעל להקמת רשת חינוך דתית-לאומית. היה מיוזמי שכונת רוממה בירושלים ובנה שם ביתו.
בשנות ה-30 שימש בהנהלת הסוכנות היהודית. ב-1936 ייסד את מכון המחקר וההוצאה לאור "מוסד הרב קוק". בתקופת המרד הערבי ובמאבקים מול המנדט הבריטי נעצר בהפגנות, ובשבת השחורה הועמד במעצר בלטרון.
בעת ההכרזה על המדינה תמך בדוד בן-גוריון בעמדת הקמת מדינה עצמאית גם בחלק המערבי של הארץ. ניסה להכניס אזכור ב"מגילת העצמאות" למונח "אלוקי ישראל"; הושגה פשרה בניסוח שהוכנס לבסוף. ישב לצד בן-גוריון בעת ההכרזה וחתם על המגילה. לאחר הקמת המדינה מונה לשר הדתות בממשלה הזמנית ובממשלות הראשונות. כהונתו אופיינה במאבקים על מעמדם של השבת, הכשרות, והרבנות, ולעיתים אף האיים בהתפטרות. התפטרותו בפברואר 1951 הובילה לבחירות חדשות ולסיום פעילותו הפוליטית.
נפטר בט' בתמוז תשכ"ב (1962) ונקבר בבית הקברות סנהדריה. אלפי אנשים ובעלי תפקידים בכירים ליוו אותו בדרכו האחרונה.
שיטת לימודו הדגישה בקיאות (התמצאות טובה בחומר) והתרחקות מפלפול (ויכוחים מסובכים על טקסטים). בספרייתו היו כ-40,000 ספרים, אחת הספריות הגדולות בעולם היהודי, שהיו בסיס לספריית "מוסד הרב קוק". הוא תיאר את דרכו בספריו, וביניהם התייחס לחייו ולעבודתו הציבורית.
משפחתו נולדה ברקע ליטאי-חסידי. אביו השתמש בכורח דרכון בשם פישמן, וכך התקבע שם המשפחה פישמן-מימון. אחותו עדה מימון שימשה בכנסת, ואחיו זכריה פעל כסופר וספרן.
כתב ספרים תורניים ותיאר את דורות הרבנים והוגי הדעות. בין כתיביו נזכרת עבודתו על הגר"א (הגאון מווילנה) וספרים על פעילותו הציונית.
קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי בניו יורק ב-1951. נקראו על שמו ישובים, רחובות ובתי ספר, וכן מוענק פרס בתחום הספרות והתורה. בית הכנסת במוסד הרב קוק קרוי על שמו.
יהודה לייב הכהן פישמן מימון (1875, 1962) היה רב ומנהיג ציוני-דתי. הוא נולד בבסרביה והלך ללמוד בישיבה.
הוא למד בישיבות והוסמך לרב. פעילויותיו הציוניות באירופה הביאו למעצרו. הוא קיבל השראה מהרבנים הגדולים של זמנו.
עלה לארץ ב-1913 והתיישב בתל אביב. בזמן מלחמת העולם גורש ונשלח לארצות הברית. לאחר המלחמה חזר ב-1919 והוביל את תנועת המזרחי (התנועה של הציונות הדתית).
ב-1936 ייסד את "מוסד הרב קוק" (מכון מחקר והוצאה לאור). בעת הקמת המדינה ישב ליד דוד בן-גוריון וחתם על המגילת העצמאות (הכרזת המדינה). הוא היה השר הראשון שדאג לענייני דת במדינה.
הוא אסף ספרים רבים, כ-40,000 ספרים, והספרייה שלו הייתה חשובה מאוד. הוא נפטר בשנת 1962 וקברו היה בסנהדריה.
למד מהר והעדיף הבנה ברורה על פני ויכוחים מסובכים.
קיבלו לו תארים וכינוים. ישובים, רחובות ובתי ספר נקראו על שמו. מוענק פרס לזכרו.
תגובות גולשים