ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים המסודר לפי פסוקי המקרא. לקט = אוסף; מדרשים = פירושים וסיפורים על פסוקים. זהו אוסף של פירושים עתיקים שמקורותיהם רבים ושונים.
לא ידוע מי חיבר את הילקוט ומתי. מהדפיס בוונציה במאה ה־16, מאיר פרינץ, ייחסו את היצירה ל"רבנו שמעון ראש הדרשנים מפרנקפורט". החוקרים חלוקים: חלקם (כגון יום־טוב ליפמן צונץ ואברהם אפשטיין) מצביעים על תחילת המאה ה־13 ומזהים מחבר בשם רבי שמעון קרא; אחרים סוברים שמחברו שייך למאה ה־11. המחלוקת משקפת חוסר וודאות במקורות ובהעתקות הישנות.
הילקוט לוקח מדרשים ותכנים ממקורות רבים, בין השאר מהתלמוד הבבלי והירושלמי ומהמדרש רבה. הוא גם מביא מקטעים מספרי מדרש אחרים, וכך שומר שרידים של מדרשים שנעלמו מאז. בגלל זה הילקוט חשוב לשחזור מדרשים אבודים.
על הילקוט חובר פירוש בשם "זית רענן" על ידי הרב אברהם גומבינר, המחבר של "המגן אברהם". הפירוש הזה קיים בשלמותו, אך ברוב מהדורות הילקוט הודפסו רק קטעים מתמצתים ממנו.
הילקוט נדפס לראשונה בשנת ה'רפ"א. מוסד הרב קוק הוציא מהדורה מדעית גדולה בין 1973 ל־2009, בעריכה של דוב הימן ויצחק שילוני, על פי כתב יד אוקספורד. במהדורה זו בוצעו תיקוני נוסחאות, ציון מקורות והערות. משנת 1998 יצאה מהדורה חדשה בירושלים על ידי הרב רפאל לוין, שבה שילבו גרסאות נוספות ותיקוני נוסח, ונכלל בה גם הפירוש המלא "זית רענן". עד כה מהדורות אלה כיסו את חמשת חומשי תורה וחלק מהמגילות.
ילקוט שמעוני הוא אוסף של מדרשים לפי פסוקים. אוסף = לקט. מדרש = פירוש קצר וסיפור על פסוק.
לא יודעים מי כתב את הילקוט ומתי בדיוק. חלק מהחוקרים חושבים שהוא נכתב במאה ה־13. אחרים חושבים שהוא מוקדם יותר, במאה ה־11.
הילקוט לוקח דברים מהתלמוד ומהמדרשים הגדולים. יש בו גם קטעים מספרים ישנים שאיבדו את עצמם במקום אחר. בזכות הילקוט אפשר לשחזר חלק מהמדרשים האלה.
הרב אברהם גומבינר, שכתב גם את "המגן אברהם", חיבר פירוש על הילקוט בשם "זית רענן". ברוב המהדורות הודפס רק קיצור שלו.
הילקוט הודפס לראשונה בשנה ה'רפ"א. בשנים 1973, 2009 יצאה מהדורה מדעית על פי כתב יד אוקספורד. משנת 1998 יצאה מהדורה חדשה בירושלים על ידי הרב רפאל לוין. במהדורה הזאת נכלל גם הפירוש המלא של "זית רענן". עד עכשיו הודפסו כרכים של התורה וחלק מהמגילות.
תגובות גולשים