הרב יהודה קולודצקי (1913, 2006), שנודע גם כ'ר' ייידל' או 'ראביל', היה ראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב קרוב ל-60 שנה.
נולד ב-1913 בעיירה סקידל ליד גרודנה (כיום בבלארוס). למד בישיבת שער התורה בגרודנה אצל הרב שמעון שקופ. כשהיה כבן 19 התייתם מאביו. בתקופת מלחמת העולם השנייה שרד מצעירים בישיבתו, וב-1941 עלה לארץ ישראל בסרטיפיקט שאפשר את עלייתו, בזכות אחיו משה בארי (קולודצקי) שהתיישב בארץ.
התחתן עם דבורה (נפטרה בקיץ 2018). התקרב לרבי אברהם ישעיה קרליץ, ה'חזון איש' (מנהיג רוחני). התגורר בתל אביב והיה בקשר גם עם הרב שלמה גורן.
בתחילה שימש כר"מ (מרצה ותלמיד-מורה) ומשגיח (מפקח חינוכי). כשחלה ראש הישיבה הרב ראובן טרופ, החליף אותו והנהיג את הישיבה במשך כ-60 שנה. הישיבה לימדה קודש בבוקר ובצהריים, ולימודי חול בערב, גישה שהייתה חדשנית אז.
היה ידוע כקפדן וחינוכי נוקשה. חינוך תלמידיו היה בעיניו מעל הכל. במשך שנים מסר שיעור יומי, עד ארבעה ימים לפני מותו. ייסד מניין (קבוצת תפילה) לתושבי השכונה, שבו נטלו חלק כמה מלומדים ופעילים מקומיים. בכל שבת בבוקר העביר שיעור ב'משנה ברורה' (ספר הלכות בהלכה) לאחר התפילה. השתתף בשמחות הקהל וביקורי חולים.
נפטר ב-6 במרץ 2006 (גיל 93) בבית החולים איכילוב, לאחר מחלה קצרה. נקבר באותו יום בבית הקברות קריית שאול. לפי בקשתו לא נתלו מודעות אבל ולא נשאו הספדים, מלבד הספד קצר של חתנו הרב בן ציון קרמר. הרב הראשי לתל אביב-יפו, הרב ישראל מאיר לאו, פרסם הודעת אבל.
לאחר פטירתו הוציא תלמידו הרב דניאל ישגר ספר בשם "זיכרון ליהודה", ובכ"ב באדר ב' ה'תשע"א נערכה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו בהשתתפות בוגרי הישיבה.
שיטת החינוך שלו התבססה על מסורת ישיבות ליטאיות. עיקרה היה לעורר תחרות ואתגר אצל התלמידים, עיקרון שביטא במוטו שנטבע על ידי הנהגת הישיבה. שמר על סדרים ברורים בישיבה, כולל זמני ארוחות ולימוד. פעל מערך משגיחים (שנקראו גם "שטינקרים") שעקבו בשקט אחרי התלמידים ודיווחו על חריגות. משגיחים אלה לא ניהלו קשרים אישיים עם התלמידים. הרב הטיל חוקים רבים ושמר על ריחוק מסוים מתלמידיו, אך ציטט רבות את רבו הרב שמעון שקופ.
השאיר שלוש בנות ובן. בנו, הרב כתריאל קולודצקי, ירש את ראשות הישיבה. חתניו, הרב בן ציון קרמר והרב פנחס קצבורג, מלמדים בישיבה. הרב יעקב שולביץ עבד על עריכת ספרי "חברותא" על התלמוד.
הרב יהודה קולודצקי (1913, 2006) היה ראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב כמעט שישה עשורים. ישיבה = בית ספר ללימודי תורת ישראל.
נולד ב-1913 בעיירה סקידל ליד גרודנה, היום בבלארוס. למד בישיבה אצל הרב שמעון שקופ. בגיל צעיר נשאר בלי אב. ב-1941 עלה לארץ בעזרת אחיו.
התחתן עם דבורה. התקרב לחזון איש, שהיה רב גדול. התגורר בתל אביב והכיר רבנים בולטים.
היה ר"מ (מרצה, מורה בישיבה) ומשגיח (אדם שבודק שהכל מסודר). כשהתמנה לראש הישיבה ניהל אותה כ-60 שנה. הלימודים היו בבוקר וצהריים, ולימודי חול בערב. הוא היה נוקשה בדברים של סדר ומשמעת. הרב נתן שיעור יומי לאורך שנים רבות. ייסד מניין = קבוצת תפילה של השכונה. היה משתתף בשמחות ומבקר חולים.
נפטר ב-6 במרץ 2006, בבית חולים איכילוב. נקבר בקריית שאול. על בקשתו לא היו מודעות אבל ונשמע רק הספד קצר.
שיטתו הייתה על פי המסורת הליטאית. הוא האמין לעורר את התלמידים ולדרבן אותם להשתפר. השתמש במשגיחים כדי לוודא שהכל תקין. הוא שמר על מרחק מסוים מהתלמידים, אך ציטט את רבו לעתים קרובות.
השאיר שלוש בנות ובן. בנו כתריאל המשיך לנהל את הישיבה.
תגובות גולשים