יהודייה (עבאסייה)

''יהודייה'' (בערבית: אליהודיה), שנקראה גם ''עבאסייה'', היה כפר ערבי גדול במזרח בקעת אונו, כ‑8.5 ק״מ צפונית ללוד, ליד הדרך שנקראת היום כביש 461. לאחר מלחמת העצמאות הנטשו בתיו של הכפר והוא נהרס. על חורבותיו הוקמה העיר יהוד, ואדמות הכפר סופחו ליישובים קרובים כמו סביון וגני תקווה.

ישוב בשם יהוד מוזכר כבר בספר יהושע. בתקופות שונות נקרא המקום Iudaea ברומאים, ובערבית ''אל-יהודייה'', המילה מצביעה על קשר ל'יהודי'. בתקופה הממלוכית נבנה בכפר קבר שיוחס ליהודה בן יעקב. ב־1552 הוקצה חלק ממסי הכפר למוסד צדקה בירושלים.

בתקופה העות'מאנית גדל הכפר. במפקד משנת 1871 נרשמו בו מאות משפחות. במאה ה־19 חיו בו סביב אלף תושבים. בסוף המנדט, בסקר 1945, מנו תושביו כ־5,800 תושבים, מתוכם כ־150 יהודים. שטח הכפר הוערך בכ־20,540 דונם.

לקראת שנות ה־20 וה־30 אירעו עימותים מקומיים. במאורעות 1921 תקפו תושבי הכפר מושבות קרובות. שמו שונה ב־1932 ל״אל־עבאסייה״ על שם שיח' מקומי. במהלך המרד הערבי הוטלו על הכפר עונשים כמו הצבת שוטרים במקום.

בשנות ה־40 נבנו בכפר שירותים, הוקמה מועצה מקומית (1945), ולמדו בו בבתי ספר לבנים ולבנות. היו בו שני מסגדים, והגדול בהם היה בעל צריח (מינרט) גבוה.

בסוף 1947 אירעו מהלכים אלימים: ב־30 בנובמבר הותקף אוטובוס שעבר ליד הכפר, ונרצחו שבעה נוסעים. ב־13 בדצמבר תקף האצ"ל (ארגון יהודי פעיל אז) את הכפר. בתחילת 1948 אירעו התקפות והתקהלות כוחות מכל הצדדים. תושבי הכפר עזבו אותו באפריל 1948 לפי דיווחים. ב־4 במאי האצ"ל תקף שוב. ב־11 ביוני, שעות לפני הפסקת אש, כבש את הכפר הלגיון הערבי (כוחות צבא ירדניים) אחרי קרב שבו נסוגו כוחות האצ"ל. כיבוש סופי של האזור הושלם במבצע דני ב־10 ביולי 1948. ב־13 בספטמבר נהרסו רוב בתי הכפר.

כיום נותרו שרידים מועטים של הכפר, ובהם צריח המסגד המרכזי וקברים מקומיים. במסגרת תוכניות פיתוח של העיר יהוד מתוכננות שינויים בשטח ושימור חלק מהאתרים.

''יהודייה'' או ''עבאסייה'' היה כפר ערבי גדול ליד לוד, במזרח בקעת אונו. השם בערבית, ''אל-יהודיה'', קשור במילה "יהודי".

הכפר קיים כבר מזמן. יש בו קבר ישן שאנשים יחסו אותו ליהודה בן יעקב. במאה ה־19 חיו בכפר כאלף אנשים.

במאה ה־20 הכפר גדל. ב־1945 חיו בו קרוב ל־5,800 איש. היו בו בתי ספר ושני מסגדים. המינרט הוא צריח גבוה של המסגד.

ב־1947, 1948 היו בעיות קשות באזור. ב־30 בנובמבר 1947 הותקף אוטובוס שעבר ליד הכפר. לאחר אירועים קרובים אחרים עזבו תושבי הכפר באביב 1948. בהמשך נשלחו כוחות צבא לכפר והוא עבר לשליטה של כוחות אחרים. ברוב הבתים נעשה הרס, ורבים מהתושבים לא שבו.

מאוחר יותר הוקמה על חורבות הכפר העיר יהוד. נותרו כמה שרידים, כמו צריח המסגד וקבר מקומי. היום יש תוכניות לפתח את המקום ולשמר חלק מהשרידים.