יהונתן

יהונתן היה בנו של שאול המלך ודמות חשובה בספר שמואל. הוא מפקד צבאי אמיץ ויורש עצר, אך גם ידיד קרוב של דוד, יריב אביו. למרות מעמדו, ויתר על הזכות למלוכה כדי לתמוך בדוד והשיא את נאמנותו בעימותים מול אביו.

שמו של יהונתן פירושו "יהו-נתן", ה' נתן. בשירת הסיפור השם מופיע לפעמים עם האות ה', ולעיתים בלעדיה. חוקרים מסבירים שאין זה חוסר עקביות אלא שינוי בתעתיק ובמסורת השם.

הוא היה בן שאול ואחינועם, וגיסו של דוד דרך מיכל. בנו היה מפיבושת, שנחלש ברגלו. דוד הטיב עם מפיבושת ושמר על זכותו בירושה.

יהונתן היה מפקד על אלף חיילים. בפעולה אמיצה נגד הפלשתים הוא יצא כמעט לבדו עם נערו, הפתיע את האויב והרג עשרים מהם. המעשה חיזק את המורל בקרב העם והוביל לניצחון. מקרה זה מדגיש את אומץ ליבו, תושייתו ומנהיגותו.

במלחמת מכמש נמנע העם מלהאכיל ביום הקרב לפי שבועת שאול. יהונתן טעם דבש שלא ידע עליו את השבועה. שאול טען שנשבר הצו וגזר עליו מוות, אך העם מנע את גזר הדין. הסיפור מראה גם על עצמאותו וגם על המתחים במשפחה המלכותית.

יהונתן אהב את דוד ומזדהה עמו כמלך העתידי. הוא התעמת לעיתים עם שאול כדי להגן על דוד. עם זאת, הוא לא ניסה לקחת את המלוכה בכוח. ויתורו על הזכות למלוכה מודגש כאצילות נפש יוצאת דופן, במיוחד לנוכח כישוריו הצבאיים.

יהונתן נהרג בקרב בהר הגלבוע יחד עם שאול ואחיו. מותו סימן את סיום שלטון משפחת שאול. דוד קינה עליו והדגיש את הקשר הקרוב בינו לבין יהונתן.

הקשר בין דוד ליהונתן עורר פרשנויות שונות. חלק קבוצות מודרניות מציגות את הקשר כדוגמה לזוגיות הומוסקסואלית, בעוד רוב החוקרים הקלאסיים והמסורתיים רואים בו ברית פוליטית וידידות עמוקה. הדיון מייצג חילוקי דעות על קריאת טקסטים עתיקים בהקשר מודרני.

יהונתן היה בן של המלך שאול. הוא היה לוחם אמיץ ומפקד צבאי.

שמו אומר "ה' נתן". לפעמים כותבים את השם עם ה' ולפעמים בלעדיה.

אחותו הייתה מיכל. דוד היה חבר קרוב שלו. יהונתן עזר לדוד ולא רצה להיות מלך בעצמו.

פעם יצא כמעט לבדו עם נער קטן למחנה אויב. הוא הפתיע אותם ועזר לנצח את המלחמה.

ביום קרב אסרו בדרך כלל לא לאכול. יהונתן טעם דבש בלי לדעת את האיסור. בהמשך הוא לא נענש בגלל שאנשים עמדו לצדו.

יהונתן נהרג בקרב עם אביו בהר הגלבוע. דוד היה עצוב מאוד וקינה עליו.

יש חילוקי דעות על הקשר של דוד ויהונתן. חלק רואים ידידות חזקה. אחרים מפרשים זאת אחרת.