יהושע סובול

יהושע סובול (נולד ב-24 באוגוסט 1939) הוא מחזאי (כותב הצגות), במאי (מנהל את ההצגה), תסריטאי (כותב לסרטים), סופר, עיתונאי, שחקן ופזמונאי ישראלי. סובול כתב מעל 95 מחזות שהוצגו בישראל ובעולם.

סובול גדל בתל מונד ולמד בתיכון חדש בתל אביב. שירת בנח"ל והיה חבר בקיבוץ שמיר בגליל בין 1958, 1965. באמצע שנות ה־60 פרסם סיפורים ושלח מחזות לתיאטראות ללא תגובה ראשונית. למד ספרות והיסטוריה בסמינר אורנים ופילוסופיה בסורבון בפריז. בפריז עבד ככתב ועשה כתבות שדנו בעוולות כלפי יהודים, ולאחר שובו לארץ כתב כתבות שטח על שכונות מצוקה. כתבות אלה שימשו מאוחר יותר רקע לכתיבת המחזה "קריזה".

מחזהו הראשון, "הימים הבאים", הוצג בתיאטרון חיפה ב-1971. בשנים הבאות עבד שם כמחזאי וכעוזר למנהל האמנותי. ב-1984 נבחר למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, ועקב כך צמצם את עבודתו כעיתונאי. מחזהו "גטו" (1983) זכה להצלחה בינלאומית: הוא תורגם לעשרות שפות והועלה בתיאטראות מובילים, כולל הפקות בלונדון ובברודוויי, וקיבל שבחים ופרסים.

ב-1988, אחרי מחאה ציבורית סביב המחזה "סינדרום ירושלים", התפטר מתפקידו כמנהל אמנותי והקדיש את עצמו לכתיבה ובימוי. בין השנים 1972, 2019 לימד דרמה ומחזאות במוסדות שונים בישראל, כולל אוניברסיטת תל אביב ובית ספר סם שפיגל. באמצע שנות ה־90 עבד גם באירופה ופיתח מחזות כמו "אלמה" ו"פלקו".

סובול כתב פזמונים להצגותיו, בין היתר שירים ששרו להקת הברירה הטבעית ונורית גלרון. ב-2006 עלה לראשונה על הבמה כשחקן. ב-2007 כתב תסריט לסרט "אסקימוסים בגליל" וכתב הצגת יחיד עבור אלכס אנסקי. ב-2023 שיחק בסרט "טור פרידה". ב-2024, בעקבות מלחמה, כתב שני מחזות חדשים: "אשמים בלי אשמה", על טייס/ת המבקש/ת להישפט; ו"פשע ורשע", על צעירים שנחטפו ממסיבה. מחזות אלה הוצעו לתיאטראות רפרטואריים אך נדחו, ו"פשע ורשע" מתוכנן לעלות ב'המרץ2', מרכז תרבות עצמאי בתל אביב.

סובול נשוי למעצבת הבמה עדנה סובול. בנו הוא הזמר יהלי סובול. בתו נטע סובול הייתה שחקנית וכיום מרצה לפילוסופיה. סובול מתגורר בתל אביב.

סובול פרסם מאמרים פובליציסטיים רבים, בעיקר בנושאים חברתיים ובביקורת על השליטה הישראלית בשטחים. ב-2005 יצא ספרו "ויסקי זה בסדר" וב-2006 כתב את "כאן ועכשיו - עמיר פרץ והמצב הישראלי", בו הציג את עמיר פרץ כתקווה לשמאל. ב-2008 היה חלק מההנהגה הרעיונית של מפלגת "אור". בשנים האחרונות תמך בעמדות פוליטיות שונות: ערך עתירות לשינוי הלאום, חתם על עצומות של אמנים נגד הופעה בהתנחלויות, והשתתף בפעילויות ציבוריות. ב-2018 הביע אמירה שנויה במחלוקת על ילדים ברצועת עזה. הוצב בעמדה סמלית ברשימות מרצ לכנסת ונמנה עם חברי מועצה ציבורית של ארגונים כמו יש דין.

סובול זכה בפרסים ותעודות הוקרה בישראל ובחו"ל על פועלו בתיאטרון ובספרות.

מחזותיו עוסקים בנושאים חברתיים, פוליטיים ואנושיים. רבים מהם הועלו בתיאטראות בישראל ומחוצה לה.

נושאי המחזות כוללים מתח בין אנשים, שאלות מוסריות וזהות לאומית, וחיים בקהילות שונות.

ההצגה "גטו" הועלתה גם בהפקות של הקאמרי וכפר בגשר, והיו הצגות של "אלמה" בהפקות משותפות.

כתב ספרים, רומנים וסיפורים שבהם מופיעות גם סוגיות פוליטיות וחברתיות.

יהושע סובול נולד ב-24 באוגוסט 1939. הוא כותב הצגות (מחזאי), מנהל הצגות (במאי) וכותב שירים. הוא כתב יותר מ-95 הצגות.

גדל בתל מונד ולמד בתל אביב. שירת בצבא בחטיבת נח"ל. גר בקיבוץ שמיר שנים רבות. למד גם בפריז ועבד כעיתונאי. המחזה הראשון שלו הוצג בתיאטרון חיפה ב-1971.

המחזה המפורסם שלו נקרא "גטו". ההצגה הוצגה בחו"ל והרבה אנשים ראו אותה.

בשנות ה־80 נבחר לתפקיד חשוב בתיאטרון חיפה. אחרי מחלוקת על הצגה בשם "סינדרום ירושלים" הוא עזב את התפקיד והמשיך לכתוב ולהופיע.

הוא לימד תלמידים דרמה ומחזאות במשך שנים רבות בישראל.

בשנות ה־90 עבד גם באירופה. ב-2006 הופיע על הבמה כשחקן לראשונה. ב-2007 כתב תסריט לסרט.

ב-2023 שיחק בסרט "טור פרידה". ב-2024, אחרי מלחמה קשה, כתב שתי הצגות חדשות. אחת מהן עוסקת בטייס/ת שרוצה עונש והשנייה מדברת על צעירים שנחטפו. ההצגה השנייה מתוכננת להעלות במרכז תרבות עצמאי בתל אביב.

הוא נשוי לעדנה, שמעצבת במה. בנו הוא הזמר יהלי. בתו נטע הייתה שחקנית והיום מלמדת פילוסופיה. סובול גר בתל אביב.

סובול כתב מאמרים על חברה וצדק. פרסם גם ספרים. הוא השתתף בפעילויות ציבוריות ובפעילות פוליטית. לפעמים דעותיו עוררו וויכוח.

קיבל פרסים בישראל ובעולם על עבודתו בתיאטרון.