יואל משה סלומון (15.3.1838, 22.10.1912) היה שד"ר (שליח ציבור לעבודה ארגונית וייצוגית), עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי. הוא נמנה עם פורצי החומות בירושלים וממייסדי פתח תקווה.
נולד בירושלים למשפחת סלומון. סבו, רבי אברהם שלמה זלמן צורף, היה ממייסדי היישוב הישן האשכנזי ונרצח בפעולת טרור. בגיל צעיר קיבל חינוך תורני ולמד בישיבה בליטא. במהלך שהייתו באירופה למד גם את מקצוע הדפוס בקניגסברג.
ב-1863 חזר לירושלים והקים עם מיכל הכהן בית דפוס עברי. עבודה ראשונה שהודפסה שם הייתה ה"שושנתא". בדפוס הודפס גם כתב העת "הלבנון", שבו שימש סלומון כאחד משלושת העורכים.
סלומון סירב לקבל את העוני והצפיפות שבתוך חומות העיר. ב-1869 ייסד עם שותפים את שכונת נחלת שבעה וב-1874 היה בין מייסדי שכונת מאה שערים. הוא גם השקיע בכספו לגאול קרקעות ליד הכותל המערבי.
בשדה הציבורי היה חבר הנהלת הוועד הכללי כנסת ישראל. הוא קידם רעיון של התיישבות חקלאית על בסיס כלכלי וביטא זאת בכתב העת "יהודה וירושלים" שהקים ב-1877. בעקב התנגדות הרבנים הראשיים לדרכו, הוכרזו חרמות על כתביו, ובסופו של דבר הפנה עצמו לפעולה מעשית.
ב-1878 נמנה בין מייסדי פתח תקווה. לאחר שמגפת מלריה פגעה במקום, עקר והקים את המושבה יהוד, שבה חי ושירת שבע שנים. ב-1888 השתתף במשלחת לזכרון יעקב שניסתה ליישב מחלוקות עם המפקח מטעם הברון רוטשילד.
ב-1895 נשלח לשמש כשד"ר ברוסיה. בעת שהותו בבויסק התארח אצל רב הקהילה הרב קוק, ומאוחר יותר פעל להבאתו של הראי"ה קוק לארץ. בערוב ימיו שב לירושלים, ונפטר שם ב-22 באוקטובר 1912. נקבר בהר הזיתים.
חלקו בייסוד פתח תקווה זכה לתהילה בשירו של יורם טהרלב "הבלדה על יואל משה סלומון". במרכז פתח תקווה מוצב פסל שלו בצורת דמות עם כנפיים, על רחוב חיים עוזר.
נישא לחנה פרומה בת אברהם רוטנברג, בעל דפוס רוטנברג בירושלים.
יואל משה סלומון נולד בירושלים ב-1838 ונפטר ב-1912. הוא היה עיתונאי, עורך ומדפיס. דפוס הוא מקום שמדפיס ספרים ועיתונים.
לאחר שלמד דפוס באירופה חזר לירושלים ופתח בית דפוס עברי. שם נדפסו ספרים ועיתונים. סלומון רצה שאנשים יחיו טוב יותר מחוץ לחומות העיר העתיקה.
ב-1869 הקים עם חברים את שכונת נחלת שבעה. ב-1878 היה בין מייסדי פתח תקווה. כשהמקום נגוע במחלות, עבר והקים את המושבה יהוד.
הוא גם הקים את העיתון "יהודה וירושלים" ודיבר על חשיבות העבודה והחקלאות בארץ.
בסוף חייו חזר לירושלים ונקבר בהר הזיתים. יש עליו שיר של יורם טהרלב, ובפתח תקווה עומד פסל שמזכיר אותו.
נישא לחנה פרומה, שבעלה היה בעל דפוס בירושלים.
תגובות גולשים