יואל (ג'וליו) רקח (9.2.1909, 28.8.1965) היה פיזיקאי יהודי יליד איטליה. הוא היה פרופסור לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטה העברית, רקטור (1961, 1965) ונשיא בפועל (1961, 1962). זכה בפרס ישראל למדעים מדויקים ב-1958 ונבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ב-1959.
ג'וליו נולד בפירנצה וגדל בפיזה. סיים דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת פירנצה ב-1930. היה עוזרו של אנריקו פרמי ברומא והשתלמות אצל וולפגנג פאולי בציריך. לימד בפירנצה ובפיזה והשתלב כאקדמאי בולט עד עלייתו לארץ ב-3.9.1939.
בהאוניברסיטה העברית מונה לפרופסור מן המניין והיה בין המרצים הראשיים בחוג לפיזיקה בתקופת המנדט. בזמן מלחמת העצמאות הנהיג יחידת חמ"ד (חיל המדע) בהר הצופים. שימש דקאן (1946, 1948), שהה במכון למחקר מתקדם בפרינסטון (1950, 1951), והוביל את האגודה הישראלית לפיזיקה (1954, 1956).
רקח נחשב לאחד מאבות הפיזיקה התיאורטית והספקטרוסקופיה בישראל. ספקטרוסקופיה (חקר האור ואינטראקצייתו עם אטומים) הייתה תחום מרכזי בעבודתו. הוא שילב רעיונות של סימטריה ותורת החבורות (ענף מתמטי החוקרת סימטריות) ואלגברת לי (מבנה מתמטי שימושי בפיזיקה) להבנה עמוקה של אטומים וגרעינים. על שמו נקראים מקדמי רקח ומשפט רקח, שהשפיעו בתאוריה האטומית והגרעינית.
לרקח היו תלמידים בולטים, ביניהם עמוס דה־שליט וחנוך גוטפרוינד. עבודתו זכתה להכרה בינלאומית, והוא עבד עם מדענים כמו איינשטיין, פרמי ופאולי.
רקח נהרג בתאונה של דליפת גז בביתו בפירנצה ב-1965, בגיל 56. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית. על שמו מכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, רחובות בארץ, מכתש על הירח, וגוף קטן במערכת השמש (137217 Racah). ב-1993 הונפק בול לזכרו.
במשפחתו: אשתו זאמירה; בתו אראלה, שנפטרה בתאונה בצעירותה; ושני בניו, אליהו (אלי) ואמנון.
יואל (ג'וליו) רקח נולד בפירנצה ב-1909. הוא היה פיזיקאי, מדען שחוקר את הטבע. למד ופעל באיטליה, ואז עלה לארץ ב-1939.
רקח למד פיזיקה והשתלם אצל מדענים מפורסמים. בארץ היה פרופסור באוניברסיטה העברית. בשנות ה־40 וה־50 עזר לבנות את החוג לפיזיקה.
הוא חקר ספקטרוסקופיה (איך אור מגלה דברים על חומרים). גם השתמש בסימטריות ובכלים מתמטיים כדי להבין אטומים וגרעינים.
זכה בפרס ישראל במדעים ב-1958. היה רקטור האוניברסיטה ופרופסור ידוע. עבד עם מדענים כמו איינשטיין.
רקח נהרג בתאונת דליפת גז בפירנצה ב-1965. שמו נשאר בזיכרון: יש מכון על שמו, מכתש על הירח, גוף קטן בחלל ובול שיצא לזכרו.
היה נשוי לזאמירה. היו לו שלושה ילדים; בתו אראלה מתה בתאונה כשהייתה צעירה.
תגובות גולשים