יוון הארכאית

יוון הארכאית היא תקופה בת כ-300 שנה, משורשה במאה ה-8 לפנה"ס ועד סופה במאה ה-5 לפנה"ס. בתקופה זו לא הייתה מדינה מרכזית אחת, אלא ריבוי קהילות פוליטיות עצמאיות בשם פוליס (פוליס = עיר-מדינה). הפוליס שלטה על תושבים, מקדשים ושטחים קטנים, ולעיתים איפשרה לאזרחים להשתתף בשלטון.

הארכאית התגבשה לאחר תקופת המעבר, שבה התרבות המיקנית קרסה והאוכלוסייה הצטמצמה. באמצע המאה ה-6 לפנה"ס כבשה האימפריה הפרסית חלקים מאסיה הקטנה. מרד עירוני של היוונים בחופי איוניה בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס, ולאחריו שתי פלישות פרסיות ליוון, מסמנים את המעבר לתקופה הקלאסית.

במקום מדינה מאוחדת, הלנים (השם שבו קראו לעצמם היוונים) שמרו על שפה ותרבות משותפת. לצד פוליס רבות התקיימו שבטים ואזורים שבטיים. תהליך הקולוניזציה - יסוד מושבות יווניות בחופי הים התיכון - הרחיב את גבולות ההשפעה היוונית.

הפוליס היא היחידה הפוליטית הבולטת. לצד הפוליס נוצרו גם מדינות פדרטיביות (איגוד פולייס), ליגות דתיות בשם אמפיקטיוניות, וקוינונים (koinon - איגוד שבטי). מוסדות אלה שמרו על עצמאות חלקית של קהילות ושנו מעת לעת את מעמדם.

בתחילה שלטו מלכי שבט, אך מהמאה ה-8 עלה כוח האריסטוקרטיה - משפחות בעלות אדמות. בהדרגה נעלמו המלכים או איבדו את סמכויותיהם. האריסטוקרטים שלטו במשרות ציבוריות, אך תקופות כהונה קוצרו ולתפקידים הועבר הדגש מהאדם לתפקיד עצמו.

הפוליס צמחה כמרכז עירוני, לעיתים סביב אקרופוליס (מבצר על גבעה) ואגורה (כיכר ציבורית). גילויים של עיור נרחב התרחשו בעיקר במאה ה-6 לפנה"ס. הצמיחה הכלכלית והקולוניזציה יצרו מעמדות חדשים: סוחרים, בעלי מלאכה ושכבת פועלים עירוניים.

הקולוניזציה החלה באמצע המאה ה-8 לפנה"ס. התושבים הקימו מושבות (apoikia - מושבה בנכר) בגלל לחץ על האדמות הצרות ולטובת מסחר. מושבות ייצרו קשרי מסחר ושמרו לעיתים על קשר דתי עם עיר האם. במושבות היו גם יחסים אלימים עם המקומיים ולפעמים שקיעת תרבויות מקומיות.

הופעת שכבות חדשות והשתתפותן בלחימה הובילו לשינויים פוליטיים. הופליטים (חיילי רגל כבד, מוקשרים במגן ובשריון) שיחקו תפקיד מרכזי. מחוקקים ניסו לפרסם חוקים כתובים ולריסון כוח האריסטוקרטיה. טיראניה (שלטון יחיד כוחני) הופיעה בערים רבות, לעתים כתוצאה מפיצולים חברתיים.

ספרטה פיתחה משטר ייחודי עם שני מלכים, מועצת זקנים (גרוסיה) ואפורים (שופטים נבחרים). המשטר הספרטני נשמר יציב זמן רב. אתונה הייתה המרכז שבו צמחה הדמוקרטיה במאה ה-6 לפנה"ס, בעידוד מעמד הסוחרים והדלת־עם (אזרחים עניים יותר), דבר שפתח את הדרך למעורבות רחבה יותר של האזרחים בפוליטיקה.

כלכלת יוון נשענה על חקלאות, בעיקר זיתים, ענבים ודגנים. בגלל קרקעות דלות נוצרו שווקי יבוא דגן. המצאת המטבע (מקור בלידיה) הקלה את המסחר. המושבות והקולוניזציה פתחו שווקים וביקוש למלאכה.

הארכאית היא תקופת יסוד לתרבות היוונית: אימוץ האלפבית מהפיניקים, צמיחה בפיסול ובציור חרסים, והופעת יצירות אפיות וליריות. בפיסול נוצרו דמויות קורוס וקורה, עם "החיוך הארכאי" כניסיון ליצור הבעה. ציור החרסים עבר מסגנון גאומטרי לדמות השחורה ואחר כך לאדומה.

הומרוס והסיודוס הם המשוררים האפיים המרכזיים. השירה הלירית גדלה, עם משוררים כמו סאפפו. פרוזה ראשונית נכתבה בידי לוגוגרפים (כרוניקאים), ואיזופוס נודע כממשיל משל.

התקופה גם הולידה את הפילוסופים הקדם-סוקרטיים, כמו תאלס, שחיפשו הסברים טבעיים לתופעות.

הופעת ההופליט שינתה את הלחימה היבשתית: לחימה בשורה צפופה בשם פלנקס (שורת לוחמים עם מגנים שחופפים). בלוחמה הימית הובילה המצאת איל ניגוח (חלק קדמי מחוזק להטחת אוניות) לשינוי במבנה הספינות ולפיתוח אניות דו-טוריות של חותרים.

במהלך הארכאית התקיימו מלחמות מקומיות רבות, כולל כיבושים פנימיים כמו כיבוש מסניה בידי ספרטה ומאבקים בין מדינות כמו ספרטה וארגוס. המאבקים והבריתות בסוף הארכאית הכינו את הבמה לתקופה הקלאסית.

יוון הארכאית היא תקופה לפני הרבה שנים, מהמאה ה-8 עד המאה ה-5 לפני הספירה. אז לא הייתה מדינה אחת. היו הרבה ערי מדינה קטנות שנקראו פוליס (פוליס = עיר-מדינה).

לפני זה הייתה תקופה קודרת, שבה ערים גדולות נעלמו. אחר כך התיישבו היוונים שוב ויבנו ערים חדשות.

פוליס היא עיר עם חוקים, מקדשים וכיכר מרכזית. במקומות אחרים היו שבטים, כלומר קבוצות משפחות ששמרו על זיקה קרובה.

היוונים ייצאו להקים מושבות (מושבה = יישוב במקום רחוק). הם חיפשו מקום עם קרקע טובה ומסחר. לפעמים הם חיו בחברות עם תושבים מקומיים.

במקומות רבים השכבות העשירות איבדו כוח. הופיעו סוחרים ועובדים בעיר. גם חיילים רגלים שנקראו הופליטים (הופליטים = חיילים עם מגן ושריון) הפכו חשובים.

חלק מהערים נשלטו על ידי אדם אחד בשם טירן (טיראן = שליט יחיד). בקהילות אחרות הגיעו אנשים שנקראו מחוקקים וכתבו חוקים כדי להגן על פשוטי העם.

ספרטה הייתה מאוד מיוחדת. היו לה שני מלכים ומועצת זקנים. אתונה הפכה למקום שבו אנשים החלו לפתח דמוקרטיה (דמוקרטיה = שלטון של העם).

היוונים עסקו בחקלאות - גידלו דגנים, זיתים וגפנים. הם קיבלו אלפבית מהפיניקים (אלפבית = מערכת אותיות לכתיבה) והחלו לטבוע מטבעות בשביל לסחור.

האומנות כללה פסלים של בחורים ובחורות שנקראו קורוס וקורה (קורוס = פסל של גבר, קורה = פסל של אשה). על הכדים ציירו דמויות שחורות ואדומות. הומרוס כתב סיפורים גדולים על מלחמות והרפתקאות.

ביבשה הלוחמים התארגנו בשורות צמודות שנקראות פלנקס (פלנקס = שורת חיילים עם מגינים). בים השתמשו באיל ניגוח (איל ניגוח = חרטום מחוזק בראש האונייה) כדי לשבור אוניות אויב.

בסוף התקופה הארכאית פתחו היוונים במאבק נגד הפרסים. האירועים האלה הובילו לתקופה הבאה, שנקראת התקופה הקלאסית.