יוזף גבלס

פאול יוזף גבלס (29 באוקטובר 1897, 1 במאי 1945) היה שר התעמולה של גרמניה הנאצית מ-1933 עד 1945. הוא היה דובר חריף וכישרוני בנאומים, ותוך שימוש ברדיו, בקולנוע ובעיתונות פעל להפצת אידאולוגיה אנטישמית. תעמולתו מילאה תפקיד מרכזי בהכשרת דעת הקהל לרדיפה ולהשמדת יהודים.

גבלס נולד בדרום מערב גרמניה. הוא סבל מפגם ברגל שנחזה לא ממנו לעת שירות צבאי, והקדיש עצמו ללימודים. ב-1921 קיבל דוקטורט בפילולוגיה (מדעי השפה והספרות). שאיפתו להיות סופר לא הצליחה כלכלית, והוא עבד כעיתונאי ומורה פרטי. במצבים אישיים ובתקופות קריעה רומנטית גברו עליו רגשות קשים, והוא החל לפתח עמדות אנטישמיות.

גבלס הצטרף למפלגה הנאצית ב-1924. הוא עבד עם גרגור שטראסר, ובמהרה עלה במדרג המפלגתי. ב-1926 מונה לגאולייטר (המנהיג המקומי של המפלגה) של ברלין. שם בנה כלי תעמולה אזוריים, ערך עיתון תקיף, ויצר קמפיינים פסיכולוגיים כדי למשוך תמיכה.

גבלס השתמש בפרובוקציות, מצעדים, פוסטרים, רמקולים ונאומים מסודרים היטב כדי למשוך קהל. לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933 קיבל גבלס שליטה על עיתונים, רדיו, קולנוע, ספרות ואמנויות. הוא חוקק חוקים וסדרים שנועדו להשאיר את כל התרבות תחת פיקוח המפלגה. עיתונאים, אומנים ובמאים שנחשבו ל"מסוכנים" הושתקו או גורשו.

משרד התעמולה של גבלס שלט בתוכן הרדיו ובקולנוע. הוא קידם את האולימפיאדה ב-1936 כאירוע תעמולה. הוא יזם אירועים פומביים כמו שרפת ספרים, וחיזק את פולחן האישיות סביב היטלר. להטוֹ את התעמולה הופנה גם נגד הכנסייה הנוצרית.

גבלס היה אנטישמי פעיל. הוא הפיץ תעמולה ששיחדה את היהודים כאויבים. בעיתונות ובסרטים שנוצרו במשרדו הוצגו יהודים בדימויים שקריים ומעליבים. לאחר אירועים כמו ליל הבדולח ב-1938 הוא עודד סנקציות ונקיטה באלימות נגד יהודים. בתחילת שנות ה-40 הוא תיאם פעולות של גירוש יהודים מגרמניה; בסתיו 1941 החל המשלוח של יהודי ברלין לאתרי הגירוש וההשמדה. גבלס קיבל עותק הפרוטוקולים של ועידת ואנזה, והיה מודע לתוכנית ההשמדה.

במהלך המלחמה השתמש גבלס בתעמולה כדי לשמור על מורל הציבור. אחרי 1943 לחץ על היטלר למעבר ל"מלחמה כוללת", גיוס נשים ועובדים נוספים והתמקדות בכלכלת מלחמה. ב-23 ביולי 1944 מונה לנציג הרייך למלחמה כוללת. המאמצים להרחיב את כוח העבודה והייצור נתקלו בקשיים.

בקיץ 1944 ובתחילת 1945 התדרדר מצבה הצבאי של גרמניה. ב-30, 31 באפריל 1945, אחרי התאבדות היטלר, מונה גבלס לקנצלר ליום אחד. ב-1 במאי 1945 הוא ונשותיו החליטו שלא להיכנע. מגדה וגבלס הרגִו קודם כל את ילדיהם הקטנים, לפי צוואה פרטית, ואז התאבדו יחד בגן הבונקר. גופותיהם הושמדו ואותרו על ידי הסובייטים.

מורשתו של גבלס נותרה כאחד התועמלנים המרכזיים של המשטר הנאצי. שמו הפך לסמל של דמגוגיה תוקפנית, הפצת שקרים ומניפולציה של תקשורת לצורכי דיכוי והשמדה.

פאול גבלס (1897, 1945) היה איש נאצי. נאצי = תומך בתנועת היטלר.

גבלס נולד בגרמניה. רגלו הייתה מוכה בילדותו. לכן לא לחם במלחמה.
הוא למד ספרות וקיבל דוקטורט. רצה להיות סופר, אבל לא הצליח.

ב-1924 הצטרף למפלגה של היטלר. ב-1926 הפך למנהיג המפלגה של ברלין.
גאולייטר = המנהיג האזורי של המפלגה.

גבלס היה המומחה לפרסום. תעמולה = הפצת מסרים כדי לשכנע אנשים.
הוא השתמש בעיתונים, ברדיו ובסרטים כדי לשכנע ולהשפיע.
אחרי 1933 פיקח על כל התרבות והעיתונות בגרמניה.

גבלס שנא את היהודים. זה נקרא אנטישמיות = שנאה כלפי יהודים.
הוא הפיץ סיפורים ורעיונות שגרמו לרדיפה שלהם. ב-1938 פרצו פוגרומים.
בשנים הבאות רבים יהודים גורשו ונרצחו במחנות. גבלס ידע על כך.

במלחמה ניסה גבלס לשפר את מורל העם בעזרת פרסומים וסרטים.
כשהמלחמה התהפכה נגד גרמניה, הוא נשאר בברלין. בסוף, ב-1945,
גבלס ומשפחתו מתו בבונקר. ילדיו הקטנים מתו לפני מותו של הזוג.

גבלס זכור כאדם שהשתמש במילים ובתקשורת כדי להעמיד אנשים נגד אחרים.