יוזף סוק

יוזף סוק (4 בינואר 1874, 29 במאי 1935) היה מלחין וכנר. כנר (נגן כינור) וצ'כי במוצאו.

סוק למד בקונסרבטוריון של פראג (בית ספר למוזיקה) בין 1885 ל‑1892. שם היה תלמידו המרכזי של אנטונין דבוז'אק. ב־1898 נשא לאישה את בתו של דבוז'אק. יחד עם שלושה חברים מהקונסרבטוריון הקים את הרביעייה הצ'כית; רביעיית מיתרים היא קבוצה של ארבעה נגנים. הוא ניגן בה ככינור שני במשך רוב חייו.

משנת 1922 לימד שוב בקונסרבטוריון של פראג. כמה מתלמידיו המשמעותיים המשיכו לקריירות מוזיקליות מוכרות.

בסגנונו המוקדם ניכרת השפעה של דבוז'אק והשלמה של ברהמס. מאוחר יותר השתמש בהרמוניות מורחבות יותר, מה שיצר סגנון אישי ומורכב. בשונה ממלחינים צ'כים רבים, סוק לא השתמש במוזיקה עממית צ'כית בעבודותיו.

יצירות ידועות: הסרנדה למיתרים (1892), סרנדה הוא קטע למספר כלי מיתר, בעל רוח צעירה; הסימפוניה "אזראאל" (1906), שנכתבה בהשפעת מותם של אשתו ושל דבוז'אק; "סוויטת אגדה" (1900); מחזור לפסנתר "דברים שחיים ושחולמים" (1909); וטרילוגיית הפואמות הסימפוניות: "מעשיית קיץ" (1909), "הבשלה" (1917) ו"אפילוג" (1929), האחרון למקהלה ותזמורת.

ב־1932 זכה סוק במדליית כסף בתחרויות האמנות של המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס על היצירה "אל חיים חדשים". הוא מת בבנשוב. נכדו הוא גם הוא הנגן יוזף סוק.

יוזף סוק (1874, 1935) היה מלחין וכנר. כנר (נגן כינור).

סוק למד בקונסרבטוריון (בית ספר למוזיקה) בפראג. הוא היה תלמידו של אנטונין דבוז'אק. ב־1898 נשא לאישה את בתו של דבוז'אק.

הוא הקים רביעיית מיתרים. רביעיית מיתרים היא קבוצה של ארבעה נגנים. סוק ניגן בכינור השני ברביעייה הרבה שנים.

כמה מיצירותיו המפורסמות: הסרנדה למיתרים (1892), קטע קל וצעיר, והסימפוניה "אזראאל" (1906). את "אזראאל" כתב אחרי שאירעו דברים עצובים בחייו, כמו מות קרובים. יש לו גם סוויטת אגדה ומספר יצירות לפסנתר.

ב־1932 קיבל מדליית כסף בתחרויות האמנות של האולימפיאדה על היצירה "אל חיים חדשים". הוא מת בבנשוב. נכדו גם הוא כנר בשם יוזף סוק.