יוחאי בנקלר

יוחאי בנקלר (נולד ב-1964) הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת הרווארד. יחד עם לורנס לסיג הוא נחשב לחלוץ בהבנת זכויות אדם בעידן הדיגיטלי, קניין רוחני (הרעיון שאפשר להגן על יצירות בחוק) וזכויות יוצרים.

בנקלר נולד וגדל בגבעתיים. למד משפטים באוניברסיטת תל‑אביב ואז בהרווארד. בשנות ה-90 עבד במשרד עורכי דין וליווה את השופט האמריקאי סטיבן ברייר בשנת 1995 כעוזר משפטי. בין 1996 ל-2003 לימד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק, עבר לסגל של ייל, וב-2007 הצטרף להוראה בהרווארד. הוא היה מנהל משותף של מרכז ברקמן-קליין לאינטרנט ולחברה. ב-2011 קיבל מענק של 100,000 דולר מקרן פורד.

המחקר של בנקלר בוחן דרכי ניהול ומשאבים בסביבות מרושתות. הוא טבע את המונח "ייצור קבוצתי מבוסס המונים" כדי לתאר פרויקטים שבהם אנשים משתפים מידע ויוצרים ביחד, כמו קוד פתוח וויקיפדיה. הוא גם מדבר על "כלכלת מידע מרושת", מערכת שבה יצירות מידע מיוצרות, מופצות ונצרכות ברשת, לעיתים ללא מודלים שיווקיים מסורתיים.

בספרו "עושרן של רשתות" בנקלר בוחן כיצד טכנולוגיות מידע יוצרות צורות חדשות של שיתוף פעולה. בין הדוגמאות שהוא דן בהן: ויקיפדיה, רישיון Creative Commons (רישיון המאפשר שיתוף יצירות תוך שמירה על זכויות מסוימות), תוכנות קוד פתוח והבלוגוספירה. הוא טוען ששיתוף חופשי של מידע יכול לפעמים להיות יעיל יותר ממערכות מבוססות פטנטים, כי עלות השכפול כמעט בלתי קיימת.

בנקלר הופיע בסרט התיעודי "Steal this Film" שזמין ברישיון Creative Commons. הוא תומך בוויקיליקס, ומתאר אותו כ"כלב משמר" ציבורי (מנגנון שמבקר ושומר על המערכת). במאמר מ-2011 הוא השתמש במתקפה על וויקיליקס כדוגמה לצורך בהגנה משפטית על מדיה עצמאית. באוגוסט 2011 הרצה בכנס ויקימניה בחיפה. באותו זמן פרסם את הספר "הפינגווין והלווייתן"; מהדורה בעברית שלו יצאה ב-2014. ב-2018 פרסם את הספר Network Propaganda, על שינוי אופי התקשורת בארצות הברית סביב בחירות 2016.

בנקלר פיתח את המודל "יצירה של עמיתים המבוססת על מרחב משותף" (Commons based peer production). זו צורת ייצור דיגיטלית שבה אנשים משתפים פעולה למטרות חברתיות, לא רק כלכליות. מאז שנות ה-90 הוא מזהה שינוי באופן שבו מיוצר מידע. מתנדבים בארגונים כמו פרויקטים חופשיים (כמו גנו/לינוקס) מאתגרים חברות ותאגידים שמנסים להגן על זכויות יוצרים והון אינטלקטואלי.

בנקלר ועמיתו ניקולאס קאר טענו ב-2006 שרוב האתרים הגדולים יועברו לתוכן שנוצר על ידי המשתמשים עד 2010, עם דוגמאות כמו ויקיפדיה, יוטיוב ופלטפורמות שיתוף אחרות.

ב-2006 יצא ספרו המרכזי, The Wealth of Networks (בעברית: "עושרן של רשתות"). הספר דן במהפכת האינטרנט ובאיך הקשרים הווירטואליים מצביעים על מעבר מ"כלכלת מידע תעשייתית" ל"כלכלת מידע מרושתת". בנקלר מדגיש שני שינויים מרכזיים: מעבר לייצור של סחורות מידע (כמו תוכנה וסרטים) ושינוי בכלי התקשורת, ממדי הודעות המונים לעולם מחובר ברשת. הוא מוסיף שאין לראות באינטרנט בהכרח איום על התקשורת המסורתית.

יוחאי בנקלר נולד ב-1964. הוא מלמד משפטים באוניברסיטת הרווארד. פרופסור זו מילה ל"מורה גדול" באוניברסיטה.

הוא גדל בגבעתיים ולמד משפטים בתל‑אביב ובהרווארד. עבד כעורך דין ועזר לשופט אמריקאי חשוב. לימד משפטים באוניברסיטאות בארצות הברית. הוא גם ניהל מרכז שעוסק באינטרנט ובחברה.

בנקלר חוקר איך אנשים משתפים פעולה ברשת. הוא טבע את המונח "ייצור קבוצתי מבוסס המונים". זה אומר אנשים עובדים יחד ומחליפים מידע בלי להיות בתשלום גדול.

הוא מדבר על דוגמאות כמו ויקיפדיה (אנשים כותבים אנציקלופדיה חופשית), תוכנות קוד פתוח (תוכנות שמיוצרות על ידי מתנדבים) ורישיון Creative Commons (רישיון, כללים שמאפשרים שיתוף יצירות).

בנקלר כתב ספר חשוב בשם "עושרן של רשתות". בספר הוא מסביר שהאינטרנט מאפשר שיתוף ויצירה משותפת. הוא גם כתב ספרים נוספים, ביניהם "הפינגווין והלווייתן" ו‑Network Propaganda.

הוא אומר שהאינטרנט יוצר דרך חדשה לעבוד ביחד. אנשים מתנדבים ויוצרים פרויקטים בלי להיות חלק מחברה גדולה. דוגמה מוכרת לזה היא לינוקס, מערכת הפעלה חופשית. בנקלר הצביע ששינוי זה משנה גם את הכלכלה והתקשורת.