יוחנן רטנר

יוחנן (אויגן) רטנר (1891, 28.1.1965) היה אדריכל, ממקימי ההגנה, אלוף בצה"ל ופרופסור בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

רטנר נולד באודסה. אימו מתה בלידתו, והמשפחה עברה קשיים שנשארו חלק מסיפור ילדותו. בתחילת חייו למד בגימנסיה באודסה, וב-1905 נשלח ללמוד במנהיים בגרמניה בגלל הפוגרומים ברוסיה. הוא חזר לרוסיה והתנדב לצבא הצאר, סיים קורס קצינים אך בגלל יהדותו לא קיבל משרה קצונה שוויונית. אחרי כן למד ארכיטקטורה בקרלסרוהה שבגרמניה. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הרוסי והתקדם לפיקוד חטיבתי. לאחר המלחמה היה פעיל בהגנה עצמית של יהודי אודסה.

ב-1923 עלה ארצה. בתחילה עבד כפועל וניהל עבודות בנייה, והשתתף בבניית האוניברסיטה העברית בהר הצופים. ב-1925 החל ללמד כעוזר בפקולטה לאדריכלות בטכניון. בהמשך הועלה לדרגת פרופסור ושימש דקאן ומנהל משנה של הטכניון.
רטנר תכנן מבנים ציבוריים ובתי ספר, וזכה בתחרות לתכנון בית המוסדות הלאומיים בירושלים. בין פרויקטים מרכזיים שלו נמנים בית המוסדות הלאומיים, מדרשת בן-גוריון בשדה בוקר, האודיטוריום בבית בירם בחיפה ומבנים בפקולטה לאווירונאוטיקה בקרית הטכניון.

רטנר הצטרף להגנה ב-1925. ב-1938 מונה לראש המפקדה הארצית של ההגנה ותפקידו כלל בניית מטה ארצי של הארגון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פרש מהתפקיד הזה אך המשיך בפעילות צבאית ותכנונית. הוא היה בין היוזמים של רעיון היישובים "חומה ומגדל", שיטה להקמת יישובים מהירה ובטוחה.
במהלך מלחמת העולם השנייה שירת כיועץ במטה הכללי של הצבא הבריטי בקהיר. במלחמת העצמאות מונה באופן זמני לראש המטה הכללי אך ויתר על התפקיד; במקום זאת ניהל את אגף התכנון בצה"ל והיה אחד מאלופי הצבא הראשונים. בשנים 1948, 1951 שימש נספח צבאי במוסקבה. ב-1955 הוביל ועדת חקירה שהפקידה נקראת על שמו, ועדת רטנר.

היה נשוי לאורה רטנר והיו לו שני בנים. בנו הבכור נהרג ב־1954; בנו הצעיר, מיכאל, היה גם הוא אדריכל. רטנר עיצב בין היתר את הכיתוב על מצבת המשוררת רחל והוא נזכר בקשר אישי עמה. זכרו הונצח בבול ישראלי ב-1992, נקרא על שמו רחוב בחיפה, ואוסף מסמכיו שמור בספרייה הלאומית.

בית המוסדות הלאומיים (ירושלים), מדרשת בן-גוריון (שדה בוקר), אודיטוריום בית בירם (חיפה), מבנים בפקולטה לאווירונאוטיקה של הטכניון.

יוחנן רטנר (1891, 1965) היה אדריכל. אדריכל, מי שתכנן בניינים.

רטנר נולד בעיר אודסה. אימו מתה כשנולד. הוא למד בגרמניה ולמד ארכיטקטורה, לימוד של תכנון בניינים. ב־1923 עלה לארץ ישראל ועבד בבנייה.

רטנר תכנן מבנים חשובים. הוא עבד על בית המוסדות הלאומיים בירושלים. גם תכנן בתי ספר ואולם הופעות בחיפה.

ההגנה, ארגון יהודי שהגן על היישובים. רטנר הצטרף אליה ב־1925. הוא עזר להקים מטה מרכזי. בזמן המלחמות הוא עבד בתכנון צבאי. הוא היה אחד מהאלופים הראשונים בצה"ל. בשנים 1948, 1951 היה במוסקבה כנספח צבאי.

היה נשוי והיו לו שני בנים. בנו הצעיר הפך לאדריכל. רטנר עיצב כיתוב על מצבה של המשוררת רחל. זכרו הונצח בבול ישראלי, ויש רחוב על שמו בחיפה.