יוטא (אות גדולה: Ι, קטנה: ι) היא האות התשיעית באלפבית היווני.
בספרות היוונית היא שקולה למספר 10. האות מייצגת את צליל החיריק, צליל כמו האות 'י' הקצר.
בנצרות האות סימלה רעיון של פרט קטן שעשוי לשנות משמעות גדולה. המקור לכך בפסוק במתי 5:18. פסוק זה השפיע על הדיון בניקיאה לגבי טבע השילוש. הוויכוח הסתמך על הבדל בין שתי מילים יווניות: Homoiousios (עם יוטא) ו‑Homoousios (בלי יוטא). הנוכחות או היעדרות האות שינתה את הפירוש ואת החלטות הכנסייה.
במתמטיקה יוטא מציינת את הרעיון של "היחיד", האיבר הייחודי שעונה על תנאי מסוים. סימון זה נקרא גם "כתב יוטא".
מקורה באות הפיניקית/שמית יוד. ממנה התפתחו האותיות הלטיניות I ו‑J וכן האותיות הקיריליות І ו‑Ї.
יוטא (Ι, ι) היא האות התשיעית ביוונית.
בספרות היא שווה ל‑10. היא מייצגת את צליל ה'י' הקצר.
בנצרות אמרו שהאות קטנה אבל חשובה. בפסוק במתי 5:18 מדברים על זה. בכנסייה הייתה מחלוקת על שתי מילים: אחת עם האות ואחת בלעדיה. ההבדל בעיטור המילה שינה את הפירוש.
במתמטיקה יוטא יכולה לסמן את ה'אחד היחיד', האיבר היחיד שעונה על כלל.
האות באה מאות בשם יוד בפיניקית. ממנה נוצרו I ו‑J וגרסאות בקירילית.
תגובות גולשים