יוליאן טובים

יוליאן טובים (13 בספטמבר 1894, לודז', 27 בדצמבר 1953, זאקופנה) היה סופר ומשורר יהודי‑פולני. הוא נחשב לאחד מגדולי הסופרים הפולנים במאה ה-20. תרומתו לשירה לילדים גדולה מאוד, והוא מוכר גם כמחולל שירה פולנית מודרנית (שירה חדשנית שהשתנתה במאה ה-20) בשנים שבין שתי מלחמות העולם.

את דרכו הספרותית החל טובים בשנת 1913. הוא ייסד את קבוצת המשוררים "סקמנדר", קבוצת משוררים בעלי נטייה מודרנית. טובים אהב לתאר אנשים ברחוב ולשמר את שפתם כפי ששמעה. על סגנונו הוא ספג ביקורת, שלפעמים כינתה אותו וולגרי, כלומר משתמש בשפה גסה או פשוטה מדי.

בתחילת דרכו נשאה יצירתו אופטימיות, אך בשנות ה-20 נטה פן פסימי ביצירותיו. בשנות ה-30 הוא כתב ביקורת פוליטית, למשל ביצירתו 'הנשף באופרה', והשמיע גם טקסטים נגד גרמניה הנאצית. בתקופת השואה היגר לרומניה ומשם לצרפת. ביוני 1940 הוא ואשתו קיבלו אשרות לפורטוגל מהקונסול הפורטוגזי ארישטידש דה סוזה מנדש. ב-1942 הם נסעו לברזיל ולבסוף לארצות הברית. אחרי המלחמה חזר לפולין, אך בפולין הקומוניסטית נרדף בגלל השקפותיו. לעיתים הזכירו לו שם גם את יהדותו.

טובים מעולם לא התכחש ליהדותו, אך ראה עצמו בראש ובראשונה כפולני. הוא אמר: "מאחד אותי עם היהדות לא הדם שבגוף, אלא הדם שיוצא מתוך הגוף" (הערה במשמעות הזדהות עם היהודים שנהרגו בשואה). באפריל 1944, בזמן מלחמת העולם השנייה, כתב את המסה "אנו יהודי פולין".

יוליאן טובים נולד ב‑13 בספטמבר 1894 בלודז'. מת ב‑27 בדצמבר 1953 בזאקופנה. הוא היה משורר וסופר. הוא היה יהודי ופולני.

בשנת 1913 התחיל טובים לכתוב. הוא הקים קבוצה שנקראה "סקמנדר". זו קבוצה של משוררים שרצו לכתוב שירים בדרך חדשה. טובים כתב הרבה שירים לילדים. הוא גם תיאר אנשים ברחוב ואת הדיבור שלהם. חלק מהמבקרים אמרו שהשפה שלו גסה.

בשנות ה-30 כתב נגד הממשלה בפולין. הוא כתב גם נגד הנאצים (הנאצים, הקבוצה ששלטה בגרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה). בזמן המלחמה הוא ברח לרומניה, אחר כך לצרפת. ביוני 1940 הוא ואשתו קיבלו ויזות לפורטוגל מקונסול בשם ארישטידש דה סוזה מנדש. ב‑1942 נסעו לברזיל ואז לארצות הברית. אחרי המלחמה חזר לפולין, אבל שם לעיתים רדפו אותו בגלל דעותיו.

טובים לא הכחיש שהוא יהודי. הוא כתב משפט מפורסם: "מאחד אותי עם היהדות לא הדם שבגוף, אלא הדם שיוצא מתוך הגוף" (כהזדהות עם יהודים שנפגעו בשואה).