יוליוס ולהאוזן

יוליוס ולהאוזן (17.5.1844, 17.1.1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי-פרוטסטנטי גרמני. הוא נחשב לאחד ממנסחי מחקר המקרא המודרני. עבודתו סיכמה רעיונות של חוקרים קודמים והציגה שיטה שנשאה השפעה רחבה במחקר.

ולהאוזן נולד במלין שבמערב גרמניה, בנו של כומר לותרני. למד תאולוגיה בגטינגן והחל מרצה שם ב-1870. התמנה לפרופסור בגרייפסוואלד ב-1872. ב-1882 התפטר מטעמי מצפון. אחר כך שימש פרופסור במזרחנות (בלשנות) בהאלה, עבר למרבורג ב-1885 ולגטינגן ב-1892, שם שהה עד מותו.

ולהאוזן ניסח באופן ברור את השערת התעודות (הרעיון שהתורה מורכבת ממקורות נפרדים). הוא פרסם את עיקרי רעיונותיו בספרו Prolegomena zur Geschichte Israels (1878; מהדורה שנייה 1883).

לפי השערתו התורה מורכבת מארבעה מקורות עיקריים:
- ס"י, יהוויסט (J): מקור מוקדם ופשוט, משתמש בשם ה' יהוה.
- ס"א, אלוהיסט (E): מקור מאוחר יותר, מדגיש את השם 'אלוהים'.
- ס"ד, דויטרונומיסט (D): קשור לרפורמת יאשיהו ולחוקים מרכזיים.
- ס"כ, כוהני (P): מקור מתקופת בית שני, מתמקד בטקסים ובהלכות כוהנים.
ולהאוזן טען שמקורות אלה נכתבו בזמנים שונים, ונערכו יחד בהדרגה על ידי עורכים שונים.

ניתוחיו הושפעו מהשקפתו הפרוטסטנטית ומהפילוסופיה ההגליאנית, שראו היסטוריה כתהליך התפתחותי מן הפרימיטיבי למתוחכם. לפי ולהאוזן, המונותאיזם (האמונה באל אחד) התגבש בהדרגה, והכוהנים שבבית המקדש השני החזיקו בדגש על מצוות וטקסים. הוא ראה בסיום שלב זה ביטוי שהוביל לבסוף לצמיחת הנצרות.

חוקרים רבים התנגדו לחלקים משיטתו. יחזקאל קויפמן מתח ביקורת חריפה על ההשקפה ההתפתחותית שלו, וטען שהתפתחות המונותאיזם שונה ממה שהוא תיאר. אחרים הטילו ספק בכך שהתיאוריה נסמכת רק על ניתוח ספרותי ולא על ראיות חיצוניות כמו ארכאולוגיה.

בנוסף הועלו בעיות מוסריות: בכתביו מופיעות הערות שפירשו כמה מחוקרים כאנטישמיות (שנאה או דעות שליליות כלפי יהודים). חוקרים כמו ברוך הלפרן ומשה ויינפלד דנו בשאלה אם הטיות אלה פוגמות במצד התקפותו המדעית של ולהאוזן. מגן ברושי תהה כיצד ניתן לסמוך על חוקר עם הטיה כזו.

למרות כל זאת, השפעתו של ולהאוזן נמשכה כחמישים עד מאה שנה. החל משנות ה־70, 80 של המאה ה־20 צצו תאוריות חלופיות לחיבור התורה, וחלק מהחוקרים הפסיקו לראות בהשערת התעודות את התשובה היחידה. יחד עם זאת קיימות גם גרסאות מתוקנות של ההשערה, ביניהן אסכולת "השערת התעודות המחודשת" של ברוך יעקב שורץ ותלמידיו.

יוליוס ולהאוזן (1844, 1918) היה חוקר מקרא. חוקר מקרא הוא אדם שלומד את הספרים הקדושים של היהדות.

נולד בעיירה במערב גרמניה. אביו היה כומר. הוא למד בגטינגן והיה פרופסור באוניברסיטאות שונות. ב-1882 ויתר על תפקידו מסיבות מצפון. שנים אחר כך לימד עד מותיו ב-1918.

ולהאוזן הציע השערת התעודות. השערת התעודות אומרת שהתורה לא נכתבה בבת אחת. היא מורכבת מארבעה כתבים שונים, כל כתב נכתב בזמן ובידי אנשים אחרים.
- יהוויסט (J): כתב מוקדם שמזכיר את השם יהוה.
- אלוהיסט (E): כתב שמדבר על אלוהים.
- דויטרונומיסט (D): כתב עם חוקים חשובים.
- כוהני (P): כתב שעוסק בטקסים ובחוקים של הכוהנים.
ולהאוזן כתב על רעיון זה בספרו משנת 1878.

הוא חשב שהאמונה באל אחד התפתחה בהדרגה מתוך רעיונות ישנים יותר. אחר כך התחילה צורת דת שהדגישה טקסים וחוקים.

חוקרים אחרים לא תמיד הסכימו איתו. חלקם אמרו שהוא הסתמך רק על ניתוח הטקסט, ולא על ממצאים כמו חפירות ארכאולוגיות. היו גם הערות על דעותיו כלפי יהודים. אנטישמיות היא שנאת יהודים. כמה חוקרים אמרו שזה פגע בעמדותיו, אחרים חשבו שזה לא פסל את הניתוח שלו.

למרות המחלוקות, רעיונותיו השפיעו על מחקר התורה שנים רבות. מאוחר יותר עלו רעיונות חדשים שמבחינים בין מקורות אחרת.