אלכסנדר רופא (רופאר, רוֹיְפֶר), נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה. פרופסור אמריטוס בקתדרה למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו מתמקדים בשלושה תחומים מקושרים: תולדות נוסח המקרא (ההיסטוריה של הטקסטים), תולדות הספרות המקראית ותולדות אמונת ישראל בתקופת המקרא. הוא שואף לשלב תובנות מן השלושה כדי להבין טוב יותר את התפתחות המסורות והטקסטים.
אלכסנדר נולד למשפחה יהודית בפיזה. אביו, צבי רופאר, היה פעיל ציוני והוביל פרויקטים חינוכיים-ימיים. המשפחה עלתה לארץ בסתיו 1939. רופא למד בבתי ספר בארץ, היה חניך ומדריך בתנועת הצופים, ועבר הכשרה חקלאית. שירת בחטיבת ירושלים והשתתף במלחמת ששת הימים. ב-1951 נרשם ללימודי מקרא והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, ועמד לדוקטור בשנת 1970 על עבודה בנושא "האמונה במלאכים במקרא".
לאורך קריירתו לימד במוסדות שונים, בין השאר באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת פירנצה ואוניברסיטת בן-גוריון. פרש מן ההוראה באוניברסיטה העברית בשנת 2000. ערך סדרות וכתבי-עת אקדמיים, ובהם "עיונים במקרא ובתקופתו" ו"טקסטוס". נשוי לאסתר קסלר מ-1954, אב לארבעה, סב ואף אדון נכדים ונינים.
העיסוק המרכזי של רופא הוא בשילוב בין היסטוריית הנוסח, ספרות המקרא ואמונות- העם. לפי השקפותיו, שינויים טקסטואליים רבים מוסברים בשינויים אידאולוגיים ודתיים. הוא חוקר כיצד עריכות, תוספות ומחיקות בשנים השונות משקפות תפיסות פולחן, כבוד דתי והגנות על המסרים של הכותבים.
בספרו הראשון, שנבנה כתזת דוקטור, הציג רופא השערה מרכזית: חלק מאמונת המלאכים נוצרה על ידי "תרגום" של אלים ופולחנים פוליתאיסטיים למסגרת של אמונה באל אחד. דוגמאות לכך הן המיתוס על רשף וההתגלויות במקום בית-אל, שבהן אלים זרים מוזגו או הוגדרו כמלאכים. תהליך זה נרתם על ידי סופרים מאוחרים יותר, בעוד שהיו גם זרמים שהתנגדו להשקפה זו, במיוחד בבית ראשון ובתקופת הבית השני. במקביל צמחה תורת מלאכים מפותחת בחוגים אפוקליפטיים.
אחד הנושאים החוזרים במחקריו הוא הקשר בין אמונות לבין נוסח המקרא. רופא בחן תיקונים שנעשו לטקסטים כדי להבטיח ייחוד פולחן, להדגיש את מעמד התורה, להוריד שמות או ביטויים שנחשבו בעייתיים, ולשמור על כבודם של גדולים. הוא מדגיש שאין כלל נוקשה בביקורת הנוסח (למשל "הגרסה הקצרה עדיפה"); סופרים שינו טקסטים גם על ידי הוספות וגם על ידי קיצוצים מטעמים ספרותיים ואידאולוגיים. דוגמה בולטת היא הוויכוח על גרסאות סיפור דוד וגלית, שבו קיימות גרסאות קצרות וארוכות, וכל אחת עשויה לשקף שלבי עיבוד שונים.
רופא גם שילב את כלי ביקורת הנוסח בבחינת הכתבים מקומראן, נוסח המסורה ותרגום השבעים (LXX). הוא זיהה יסודות מדרשיים בכתבי יד אלה, ובפרט ב-4QSama, שבו לדעתו ההצטברות המדרשית מרחיקה את כתב היד ממעמדו כ"ספר שמואל" קלאסי, ועדיף לראותו כמדרש על שמואל.
בנוגע להשערת התעודות (רעיון שחלקי התורה מקורם במספר תעודות/מקורות), רופא קיבל את קיומן של כמה אסכולות מרכזיות, כגון האסכולה המשנה-תורתית וספר כוהנים. אולם הוא עורער על הפשטנות שבחלוקה הכללית ל'ארבע תעודות' בכל החומר הסיפורי. במקרים רבים סיפורים התפתחו בהדרגה, ולא נוצרו רק על ידי הרכבת קטעים נפרדים, כפי שדגים בסיפור בלעם ובסיפורי אירוסי רבקה.
בספרו על סיפורי הנביאים סקר רופא סוגים ספרותיים שונים: לגנדה (אגדה ביוגרפית על קדושים), ביוגרפיה, היסטוריוגרפיה ופרבולה. הוא עקב אחרי מקורותיהם וזמני היווצרם. למשל, הלגנדה על אלישע צמחה לקראת סוף המאה השמינית לפני הספירה. כמו כן דן בוויכוח התאולוגי על מהות הנבואה, ועל חלוקת ישעיהו לשתי או שלוש יחידות היסטוריות.
"מבוא לספר דברים" של רופא נולד מתוך הוראה באוניברסיטה אחרי מלחמת יום כיפור. הוא מזהה בשמות וברעיונות שתי בריתות עיקריות בספר: ברית חורב וברית בארץ מואב. רופא מצביע על קווי דמיון בין נוסח הברית לרעיונות משפטיים ופסיקתיים בשטחי המזרח הקרוב הישן, אך עבודתו מדגישה חקירה היסטורית-פנימית של הרבדים השונים בטקסט, החל בחומר קדום ועד לתוספות מאוחרות של בית שני.
רופא הקדיש כארבע-עשרה שנות עבודה לספר מבוא זה. זהו מבוא אקדמי מקיף בעברית שמציג את הבעיות והשיטות של מדע המקרא. בין חידושיו פרק על סיפורת מאוחרת, שבו קיבץ ממצאים שמצביעים על חיבור כמה סיפורים מפורסמים בתחילת התקופה הבתר־חורבנית (הבית השני). טענתו גורסת כי יצירת הספרות המקראית היא מורכבת וממושכת יותר בזמן מאשר שהושער בעבר, ולכן יש להעדיף גישה גמישה יותר כלפי השערת התעודות והחיבור המשנה-תורתי.
רופא פרסם גם ספרים ומאמרים רבים וערך כתבי-עת ומחקרים בנושא המקרא והטקסטים העתיקים.
אלכסנדר רופא נולד ב-1932 בפיזה שבאיטליה. משפחתו עלתה לארץ ב-1939. הוא למד באוניברסיטה העברית והיה פרופסור למקרא. עבודת הדוקטור שלו עסקה באמונה במלאכים. מלאכים, שליחים של אלוהים במחשבה העתיקה. רופא לימד גם בחו"ל וחזר לפרשנות טקסטים עד שנות ה-2000.
רופא גדל בישראל, היה חניך בתנועת הצופים ושירת בצבא. ב-1954 נשא לאישה את אסתר. יש להם ילדים ונכדים.
הוא חקר שלושה דברים קשורים: איך נכתבו נוסחי התנ"ך, איך התפתחה הספרות המקראית ומה היו האמונות של בני ישראל בתקופה העתיקה.
רופא כתב שמראית העין של המלאכים נוצרה כשאלים ישנים הוסבו לשליחים בשפה החדשה של המונותאיזם. חלק מהתיאורים האלה נשמרו, וחלק שונו על ידי סופרים אחרים.
רופא בדק איך אנשים שינו טקסטים בתנ"ך. שינויים נעשו כדי להדגיש רעיון דתי, לשמור על שמו של אלוהים, או לכבד אנשים. לפעמים קיצרו טקסטים, ולפעמים הוסיפו להם.
לגבי הרעיון שהתורה מורכבת מארבע תעודות, רופא חשב שחלק מהסיפורים נוצרו בהדרגה. לדוגמה, סיפור בלעם התפתח עם הזמן ולא נבנה רק מהרכבת קטעים זרים.
רופא חקר סיפורים על נביאים. הוא הבחין בין סוגים שונים של סיפורים, כמו אגדה, ביוגרפיה ופרבולה. חלק מהסיפורים נוצרו בתקופות מאוחרות יותר.
בראש ספר דברים יש שתי בריתות עיקריות. ברית היא הסכם חשוב. רופא בדק שכבות שונות בטקסט כדי להבין מתי ומה שונה בו.
רופא כתב מבוא גדול על ספרות המקרא במשך שנים רבות. שם הוא הציג שיטות מחקר והראה שסיפורים מסוימים נכתבו בזמנים מאוחרים יותר, אחרי גלות ובחזרת העדה לארץ.
תגובות גולשים