יוליוס סוורוס

סקסטוס יוליוס סוורוס היה מצביא רומאי שפעל במאה השנייה. הוא מונה למושל (נציב, המפקח הצבאי והמנהלי של פרובינקיה) של יהודה בשנים 133, 136, בעת מרד בר כוכבא.


סוורוס נולד במושבה אייקואום בדלמטיה. קריירת השירות שלו כללה תפקידים חשובים: פראיטור בשנת 117 (שופט בכיר ועוזר לממשל), מפקד הלגיון הארבעה עשר גמינה בשנים 118, 119 (לגיון, יחידת חיילים רומית גדולה), ומושל בדאקיה העליונה בין 120 ל־126. בשנת 127 שירת כקונסול, ובהמשך נציב מואסיה התחתונה (128, 130).

בשנת 130 מונה לנציב בריטניה, ושלט שם על שלושה לגיונות וכנראה על כ־50 יחידות עזר. ב־133/4 הועבר בפקודת הקיסר אדריאנוס ליהודה, אחרי הכשלונות הראשוניים של הרומאים במרד בר כוכבא. סוורוס העדיף לא להיכנס לקרבות פתוחים רבים. במקום זאת ניהל מלחמת התשה והכניע את המורדים בשלבים.

היסטוריון דיו קסיוס מתאר אותו כמפקד מעולה של אדריאנוס. החוקרים רואים במעבר שלו מבריטניה ליהודה סימן למצב חירום צבאי, כי הוצבו תחת פיקודו כוחות גדולים. אחרי הדיכוי הרומאים העניקו לו אות הטריומף (טריומף, טקס ניצחון רומי). גם נציב סוריה ומושל ערביה קיבלו אות זה על חלקם בדיכוי המרד.

שמו של סוורוס איננו מופיע בכתבי חז"ל. במסורות היהודיות פעולות הדיכוי יוחסו לחלק מהמקרים לטיניאוס רופוס או לקיסר אדריאנוס. לכן נראה כי שמות אלה פנו באופן כללי לנציבים הרומאיים של התקופה ולא בהכרח לאדם ספציפי.

בשנת 137 נראה שסיים את תפקידו בסוריה פלשתינה, ואז מונה למושל פרובינקיית סוריה.

סקסטוס יוליוס סוורוס היה מצביא רומי במאה השנייה. הוא היה מושל יהודה בשנים 133, 136 בזמן מרד בר כוכבא.


הוא נולד בעיר אייקואום בדלמטיה. לפני יהודה שירת בתפקידים חשובים. הוא היה מפקד של לגיון (לגיון, יחידת חיילים גדולה). הוא גם היה מושל בבריטניה.

ב־133 הועבר ליהודה כדי לדכא את המרד. במקום להילחם בקרבות גדולים הוא ניהל מלחמת שחיקה. כלומר נלחם נגד המורדים בהדרגה וכבש אותם אחד אחרי השני.

לאחר הניצחון קיבל אות של טקס ניצחון רומי שנקרא טריומף. כתבים יהודיים לא הזכירו אותו. הם ייחסו את מעשי הרומאים לאחרים כמו טיניאוס רופוס או לקיסר אדריאנוס.

בסוף שנות ה־130 מונה למושל סוריה.