יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן (27 בניסן בלוח העברי). השם מתייחס לזכר השואה, רדיפת ורצח יהודים בשנים 1933, 1945 על ידי הנאצים, ולגבורה היהודית שנפלה ונאבקה באותה תקופה. ברחבי העולם מצוין יום זיכרון בינלאומי לשואה ב־27 בינואר, תאריך שחרור אושוויץ.
כבר לפני הקמת המדינה צוין כ"ז בניסן כיום זיכרון ביישוב היהודי. הוויכוח על מקומו של אירוע השואה בהיסטוריה היהודית היה במרכז הדיון. תנועה הציונית ראתה חשיבות בהבלטת גבורת היהודים, והציעה לקשור את הזיכרון לפרוץ מרד גטו ורשה ב־19 באפריל 1943. הרבנות הראשית חששה לקבוע מועד בחודש ניסן, ולכן הציעה לציין גם את עשרה בטבת (10 בטבת) כ"יום הקדיש הכללי", יום של אמירת קדיש לזכר הנספים, הקדיש הוא תפילת זיכרון ליהודים שנפטרו.
בשנת 1951 התקבל בכנסת קיום יום השואה והמרד בתאריך כ"ז בניסן. לאורך השנים נוסחו חוקים וכללים לפקוח על מועד התחלה וסיום זיכרון זה. יש הצעות לשינוי תאריכים שנדחו, ובהן הצעת מנחם בגין משנות ה־70.
התייחסות הציבור הדתי הייתה מעורבת. חלק מהרבנים התנגדו לקביעת מועדים חדשים מחוץ ללוח המסורתי. אחרים בציונות הדתית אימצו את יום הזיכרון הרשמי, ולעתים ממשיכים לציין גם את עשרה בטבת.
טקסי הזיכרון הממלכתיים מזכירים את טקסי יום הזיכרון לחללי המדינה. מנהג מרכזי הוא צפירת זיכרון בבוקר היום. מאז 1988 הצפירה נעשית בשעה 10:00 כדי לאפשר למוסדות להתארגן. חוק הקובע את היום מחייב שתי דקות דומייה בהן נפסקת העבודה והתנועה.
כל שנה יד ושם (רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, רשות שמנהלת את זכרון השואה) בוחר נושא שנתי שמרכז את אירועי הזיכרון. יש גם טקסים לאומיים ואלטרנטיביים, למשל טקס בתיאטרון תמונע שמיועד לצעירים.
בקהילות שונות יש מנהגים שונים של זיכרון ואבל. חלק נוהגים בצום אישי ביום כ"ז בניסן למרות שלא נקבע צום רשמי.
מדינות רבות מחזיקות ימי זיכרון לשואה משלהן, לצד היום הבינלאומי של ה־27 בינואר.
קהילות וארגונים יהודיים ברחבי העולם מנהלים טקסים, שיעורים והנצחות לפי מסורות שונות ולפי הצורך המקומי.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום השואה הוא יום זיכרון בישראל בכ"ז בניסן (27 בניסן בלוח העברי). השואה היא התקופה שבה הנאצים פגעו והרבו למות ליהודים בין 1933 ל־1945. היום גם זוכר את האנשים שהילחמו וניסו להציל אחרים.
היה ויכוח איפה לציין את היום. חלק רצו לקשר אותו למרד בגטו ורשה (ב־1943). הרבנות הציעה גם לציין עשרה בטבת (10 בטבת). בסופו של דבר נקבע בכנסת לציין את היום בכ"ז בניסן.
בבוקר היום נשמעת צפירה לזכר הקרובים. מאז שנות ה־80 הצפירה נשמעת בשעה 10:00. ביום הזה יש שתי דקות דומייה בהן כולם שותקים. יד ושם (הרשות לשימור זכר השואה) בוחר כל שנה נושא לזיכרון.
יש טקסים רשמיים ואלטרנטיביים. בחלק מהמקומות נערכים שיעורים וסיפורים על אנשים שלחמו ועזרו.
גם מדינות אחרות עושות ימי זיכרון לשואה. קבוצות יהודיות ברחבי העולם מציינות את היום בדרכים שונות.
תגובות גולשים